ככל שאנו רואים לעומק את הדחפים וההגנות הפנימיות שלנו, אנו מגלים שהבחירות שעומדות בפנינו אינן כולן שחור ולבן. החיים מלמדים אותנו שההחלטות שלנו לא בהכרח מבוססות על "זה" או "זה". אנו מבינים את האמת של "גם/ו".
ההנחה שדברים הם טובים או רעים, נכונים או שקריים, שאני שמח או אומלל, חביב או שנאה, הוחלפה בעובדות חדשות ומדהימות: אני גם רוצה להיות טוב אבל למאמצים שלי יכולים להיות השפעות רעות; יש שקר מעורב עם האמת שלי; אני רוצה ולא רוצה כל מה שהוא הרצון הנוכחי שלי; ואני יכול גם לאהוב וגם לשנוא אדם אחר בו זמנית.
מה לגבי שני הדחפים האנושיים העיקריים, אהבה וכוח? פעם חשבתי שההיפך מאהבה הוא שנאה. אבל ניסיון החיים אומר לי שזה לא נכון. שנאה כל כך נגועה ברגשות אחרים, כולל אהבה! לא. לפי הבנתי ההפך מאהבה הוא כוח. אהבה מקבלת ומחבקת. הכוח מסרב ומרסק את ההתנגדות. אהבה חביבה ויודעת לסלוח. כוח הוא תחרותי ולוקח בחשבון אחרים רק כאשר הוא ניצב במעגל המנצח.
מה שהכי מטריד הוא ששתי התחושות הללו יכולות להתקיים בי בו זמנית. כוח מחפש שליטה. מדובר בניצחון, בעלות, שליטה, ניהול התוכנית; בעוד שאהבה היא אכפתיות, קליטת המסר, מציאת מה שצריך, לראות מה רוצה להופיע ולעזור לו לפרוח.
ובכל זאת, אם אני כנה, שניהם חיים בי. זה אומר שיכול להיות דחף לכוח מאחורי האדם האכפתי, המועיל, זה שרוצה לרצות, כמו גם בחור מסוג נטילת אחריות. אנחנו אוהבים מאוהבים באהבה אבל גם מאוהבים בכוח.
אולי מרטין בובר אמר את זה הכי טוב:
"איננו יכולים להימנע משימוש בכוח,
לא יכול להימלט מהכפייה
להציק לעולם.
אז תן לנו, זהירים בדיקציה
ואדיר בסתירה,
אוהב בעוצמה
***
להשראה נוספת, התכווננו לשיחת Awakin בהשתתפות שלושה אנשים ייחודיים בסוף השבוע: "פוליטיקה + לב", פרטים נוספים ומידע RSVP כאן.
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
3 PAST RESPONSES
I stopped chasing, i stopped waiting for anything let alone million things. Things manifest when they do like seed to a tree its ok too antispate the juciy fruit that will produce some day sitting under that tree one day i become.