יותר ממשפכי הפוקסיה הפורצים החוצה
של עץ התפוח, יותר משל השכן
תצוגה כמעט מגונה של דחיפת ענפי דובדבן
פרחיהם בצבע צמר גפן מתוק אל הלוח
שמיים של גשמי אביב, זהו ירוק העצים
זה באמת נוגע בי. כשכל ההלם של הלבן
וטופי, קישוטי העולם ותכשיטים, עוזבים
המדרכה זרועה בקונפטי של השלכות,
העלים מגיעים. סבלניים, מתקדמים, קליפה ירוקה
גדל על כל מה שעשה לנו החורף, חזרה
לרעיון המוזר של חיים מתמשכים למרות
הבלגן שבינינו, הכאב, הריקנות. בסדר גמור,
אני אקח את זה, העץ כאילו אומר, עלה חלקלק חדש
נפרש כמו אגרוף על כף יד פתוחה, אני אקח את הכל.
של עץ התפוח, יותר משל השכן
תצוגה כמעט מגונה של דחיפת ענפי דובדבן
פרחיהם בצבע צמר גפן מתוק אל הלוח
שמיים של גשמי אביב, זהו ירוק העצים
זה באמת נוגע בי. כשכל ההלם של הלבן
וטופי, קישוטי העולם ותכשיטים, עוזבים
המדרכה זרועה בקונפטי של השלכות,
העלים מגיעים. סבלניים, מתקדמים, קליפה ירוקה
גדל על כל מה שעשה לנו החורף, חזרה
לרעיון המוזר של חיים מתמשכים למרות
הבלגן שבינינו, הכאב, הריקנות. בסדר גמור,
אני אקח את זה, העץ כאילו אומר, עלה חלקלק חדש
נפרש כמו אגרוף על כף יד פתוחה, אני אקח את הכל.
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
9 PAST RESPONSES
to the strange idea of continuous living despite
the mess of us, the hurt, the empty.” 🙏🏽❤️
seeing spiraling blossoms
opening again