כניסה לבית חולים: COVID-19
כשאני יוצא מהדלת בימים אלה
למשמרת בבית החולים
שני אנשים קטנים בוכים בדלת
הבת והבן שלי.
4 ו-1 1/2
דמעות נופלות
טיפות גדולות על לחייהם החומות המלאות
הנטייה הראשונה שלי היא להתעלם מהדרמטיות שלהם
אחזור בקרוב
הם בצד אחד של הדלת
ואני בצד השני
והם היו מעדיפים להיות באותו צד של הדלת
מתפורר בין העלים על המדרכה של אוקלנד
יוצאים לטיול ארוך בשכונה
לבקר בעץ אלון יפני,
או שיח שומר
או שכן שעלול להציץ באופן בלתי צפוי מהחלון שלו.
זוהי ההכרה המיידית שלהם שהם היו מעדיפים להיות עם אביהם
לאן שהוא הולך ומה שזה עלול להביא
כשאני נכנס לבית החולים
אני מודע לכך שכל טעות של פנים אל פה או
מזל רע או מקריות עלולים להרחיק אותי מ...
לראות את שני היקרים שלי גדלים
אני יכול לדמיין את עצמי כאחד המטופלים שלי
מנסים להסדיר את נשימתם כמו שמנסים לתפוס אוטובוס שרחוק מדי קדימה
נושם כאילו רצתם קילומטר ועוד קילומטר
הנשימה שלך לא תאט
הפחד שמסתנן פנימה.
והאם זה לא תמיד היה ככה
החיים שבירים כמו עלה התלוי על עץ גבוה שעומד ליפול ארצה
בסתיו
ולהיות בנפרד
ייתכן שזה יהיה רחוק יותר זמן ממה שמישהו צפה
ולהיות נפרדים עכשיו
עלול לעלות לנו בחיינו
מה אני לומדת משני הקטנטנים שלי:
להיכנע לשמחה השמחה של להיות עם אלה שאנחנו אוהבים
ולהתאבל כשהם לא קרובים
מה יכול להיות יותר כנה?
או יותר חשוב
אהבותיי
***
למידע נוסף על העבודה שד"ר שמאסונדר ויוזמת HEAL מעורבים בה בשטח במדינת נאוואחו, עיינו בקישורים הבאים:
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
4 PAST RESPONSES
Thank you for your heart, vulnerability, courage and service. Bless you. May you stay well.
Bless you
Transported us to your families on both sideasofthe door. Thank you.
God bless them