הסיפור הזה עוסק ביצירת שיר. הכותרת שלו היא Earth on Fire, Hearts on Ice . השיר נולד מתוך ייסורים וכעס על הרסנו של עולם הטבע. בסופו של דבר זה הפך לתפילה.
אני מלא תקווה מטבעי. אבל הייתי צריך להוריד כמה דברים מהחזה שלי, דברים שמכבידים על הלב שלי. וזה היה מזור מרפא ליצור את השיר הזה. אני מתאר לעצמי שזה בטח הרגיש כך לעבדים שחורים ששחררו את הסליחה שלהם בבשורה מלאת הנפש שלהם.
בתהליך כתיבת השיר הזה נאלצתי להסתכל לעומק על טבעה של אופטימיות מול עובדות קשות. האם אופטימיות נאיבית, פשטנית? האם זה דורש לחיות מאחורי משקפיים ורודים בהכחשת האמת? אחרי הכל, איך כל אחד מאיתנו יכול לחוש תקווה לגבי המערכת האקולוגית של כדור הארץ שלנו וכיצד היא מגמתית?
במהלך יצירת השיר עברתי כמה עונות של הלב. ראשית, מלנכוליה עמוקה. ואז, בהתבוננות, נתקלתי בפרצוף העז של הרוע, של אנשים שהפחד ותאוות הבצע שלהם כל כך צורבים עד שהם ירעילו את האוויר שילדיהם נושמים. הבנתי שוב שחוסר הכרה כזה, ניתוק כזה מהקודש, מביא סוג של טירוף. זה מרגיש חשוב לראות את זה ולשמוע את זה בשביל מה שזה. ובמקביל ראיתי איך הניכור הזה מלב החיים הוא סבל טהור, וחשתי חמלה כלפי אלה "שלא יודעים מה הם עושים".
עברו השבועות, חיפשתי וחיכיתי למילים אותנטיות, ובהמשך נכנסתי לעונה של דמעות. לדאוג - לאדמה, למים, לילדים שלי. לדאוג לטוב ולכבוד בסיסי למה שהופקד בידינו. הרגשתי, לרגע, חסר אונים ביחס לכל זה. הדמעות שלי הפכו לתפילה.
המשורר הפרסי הגדול ג'לאלודין רומי אומר שחשוב לזעוק, שקריאת הלב האנושי מביאה ברכה אלוהית. הוא אומר, אל תשתוק עם הכאב שלך. קִינָה! ותן לחלב של אהבה לזרום לתוכך.
אחרי הלילה האפל הזה של דמעות אכן הגיעה ברכה. האקלים של כדור הארץ לא נרפא, אבל בפנים התחלתי להרגיש את מה שאפשר לכנות הכי טוב את שחר רוח האופטימיות. ולא זה לא היה נאיבי. זה לא היה הכחשה של העובדות, כי זה לא היה מבוסס על עובדות. זה בא ועדיין מגיע ממקום אחר, אור פנימי שהוא מולד, בלתי ניתן לכיבוי. אני לא מרגיש עכשיו בהכרח אופטימי לגבי משבר האקלים. אבל אני מרגישה נוכחות של רוח אופטימית.
מעולם לא חשבתי הרבה על נביאי הברית הישנה, אבל הם הגיעו אליי בימים אלה כביטוי של ארכיטיפ מסוים. נראה שהנביאים מבינים על העולם שסוגד לאלילי סיפוק האגו. הם מזהירים אנשים מההשלכות של חיים כאלה. הם זועמים נגד הפשעים של האנושות נגד אהבה ויופי. ואז הם פונים להטבה האלוהית לסלוח ולעזור לנשמות שאיבדו את דרכן. לבסוף, לעתים קרובות בניגוד לכל הגיון, הם מגלמים אמונה אופטימית.
אומרים שגם בודהה וגם ישוע הורו לתלמידיהם להיות אור בעולם. האור הזה הוא מי שאנחנו, וזה מה שאנחנו עושים. לא משנה מה.
אני ממשיך לחפש את מצפוני לגבי הפעולות שעלי לנקוט בתגובה למשבר הסביבתי. חלקנו כאן כדי להיות פעילים. אחרים הם משוררים, יזמים או נזירים. לא משנה באיזו צורה חיינו לובשים, אנחנו יכולים להיות אור בעולם.
כי שנינו בני אדם שאכפת להם ובוכים; ואנחנו קרני אור בלתי ניתן לכיבוי.
אני מקווה שאתה מעריך את Earth on Fire, Hearts on Ice.
להלן מילות השיר:
כדור הארץ בוער, לבבות על קרח
הרוח גועשת
השעון מתקתק את השעה
הרוח גועשת
השעון מתקתק את השעה
פעמוני האזהרה נשמעים
שולח לנו את תמרור האזהרה
ובכן אני תוהה
כן, מעניין איך אתה מרגיש
ובכן אני תוהה
כן, מעניין איך אתה מרגיש
כשאתה רואה את המים עולים
בזמן שאנחנו מעמידים פנים שזה לא אמיתי
כדור הארץ בוער
לבבות על קרח
הגיע הזמן להיות בשקט
שמע את הבכי בלילה הזה
תראה אם אנחנו מוכנים
להקריב
לשנות את דרכינו
אתה יכול להגיד לי
אתה יכול להגיד לי מה לעשות
אתה יכול להגיד לי
אתה יכול להגיד לי מה לעשות
נראה שלאיש יש את הכוח
אבל לאיש אין מושג
הוא ידחוף לרווחים
הוא ידחוף את הילדים שלו להתקדם
הוא ידחוף לרווחים
הוא ידחוף את הילדים שלו להתקדם
הוא השתגע כל כך ללחוץ
הוא ידחוף את כולנו ממש מהמדף
מַקְהֵלָה
הטלוויזיה מדברת
אולי גם נכבה את הסאונד
הטלוויזיה מדברת
אולי גם נכבה את הסאונד
עם כל הדיבורים הריקים האלה
האמת שוכנת מדממת על האדמה
ספר לילדים
ובכן, אני חושב שהם צריכים לדעת
ספר לילדים
כן, אני חושב שהם צריכים לדעת
בואו נתבונן בפניהם
ותגידו שהרעלנו את כל עולמם
מַקְהֵלָה
כאב לי
על הדרך בה אנו מתייחסים אליך
כן, כאב לי
על הדרך בה אנו מתייחסים אליך
אלוהים תסלח לנו
כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים
אלוהים תסלח לנו
כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים...
מַקְהֵלָה
קרדיטים מוזיקה ומילים: גאיין, שירה, גיטרה מקצב: גאיין, גיטרה ראשית: טום פינץ', הרמוניות ווקאליות: לקשמי דווי, בס, תוף, מקלדת: כריס קרוטקי, הוקלט: אולפן סאונדווייר, פיירפקס CA, מהנדס הקלטה: כריס קרוטקי
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
3 PAST RESPONSES
thank you from my optimistic heart.
Meaningful. Thanks.
Beautiful song and lyrics. Very inspiring morning reading and earing!