השעה הכחולה: חגיגה של הצבע הנדיר של הטבע

הכחול, כתבה רבקה סולניט באחת ההשתקפויות היפות ביותר של האנושות על הגוון הראשוני של הפלנטה שלנו , הוא "צבע הבדידות והתשוקה, הצבע של שם שנראה מכאן... צבע הכמיהה למרחקים שלעולם לא תגיע אליהם, לעולם הכחול", עולם של כחולים רבים - נומנקלטורה פורצת דרך של המאה ה-19 של הצבעים במגוון הצבעים של כחול , במגוון הצבעים של כחול. פרח פשתן וגרון הציצי הכחול וסיבולת של סוג מסוים של כלנית. דרווין לקח איתו את המדריך הזה ב"ביגל" כדי לתאר טוב יותר את מה שראה. אנו שמים על מנת לראות טוב יותר ולתפוס רק את מה שאנו יודעים לתת שם, כיצד לחשוב עליו.

אבל למרות ההבחנה של כדור הארץ כ"נקודה כחולה חיוורת" של מערכת השמש, הכחול הפלנטרי הזה הוא רק תופעה תפיסתית הנובעת מהאופן שבו האטמוספירה המסוימת שלנו, עם הכימיה המיוחדת שלה, סופגת ומחזירה אור. כל מה שאנו רואים - כדור, ציפור, כוכב לכת - הוא הצבע שאנו תופסים אותו בגלל העקשנות חסרת התחושה שלו כלפי הספקטרום, כי אלו הם אורכי הגל של האור שהוא מסרב לספוג ובמקום זאת משקף בחזרה.

בעולם החי שמתחת לאטמוספירה האדומה-עורבת שלנו, כחול הוא הצבע הנדיר ביותר: אין פיגמנט כחול אמיתי בטבע. כתוצאה מכך, רק חלק דק של צמחים פורחים בכחול ומספר זניח עוד יותר של בעלי חיים מעוטרים בו, כולם צריכים לבצע טריקים שונים בכימיה ובפיזיקה של האור, חלקם פיתחו ניצחונות מדהימים של גיאומטריה מבנית כדי להפוך את עצמם לכחולים: כל נוצה של הג'יקי הכחול מסודרת עם צלעות קטנטנות. אורך גל של אור מלבד הכחול; הכנפיים של פרפרי המורפו הכחולים - שנבוקוב, במסעו לתרום תרומות גדולות למחלת השדנית תוך מהפכה בספרות, תוארה בצדק כ"מראות תכלת מנצנצות" - מכוסות בקשקשים מיניאטוריים מרוכסים בזווית המדויקת כדי לכופף את האור באופן שרק החלק הכחול של הספקטרום של העין ישתקף לעין. רק קומץ של בעלי חיים ידועים, כולם מיני פרפרים, מייצרים פיגמנטים קרובים לכחול ככל שהטבע יכול להגיע - תרשימים בעלי גוון ירוק בצבע אורנוס.

ב"השעה הכחולה " ( ספרייה ציבורית ), המאיירת והסופרת הצרפתייה איזבל סימלר מציעה חגיגה משותפת מדהימה של היצורים הכחולים הלא שכיחים הללו ושל העולם הכחול המשותף שהם חיים בהם, הנקודה הכחולה החיוורת שאנו חולקים.

הספר נפתח בפלטה של ​​כחולים הפזורים על פני הכותרות - מה"כחול פורצלן" העדין ל"כחול קליין" האיקוני והנועז ל"כחול חצות" המהגה - גוונים המתעוררים לחיים באיורים התוססים והצולבים של סימלר של יצורים ונופים, הנקראים במילים חילופיות, ליריות. מה שמתגלה הוא חלק אנציקלופדיה מינימליסטית, חלק שיר ערש קולנועי.

היום מסתיים.
הלילה יורד.
ובין לבין…
יש את השעה הכחולה.

אנו פוגשים את פרפר המורפו הכחול המפורסם פורש את כנפיו על רקע תהילת הבוקר הכחולה, השועל הארקטי חוצה את המרחב הקפוא במעילו הכחול, את צפרדעי החץ הרעיל הכחול מקרקרים זה את זה על פני היער הדרום אמריקאי, הסרדינים הכחולים-כסופים נוצצים מתחת לפני השטח של האוקיינוס ​​הכחול, את הציפור הכחולת השונה מסביב לנחש מרוץ או חוטא כחול. שעה זוהרת.

בהתחשב באהבתי הבלתי נפוצה לחלזונות , שמחתי במיוחד לגלות את חילזון הזכוכית המפאר את המאגר הזה של פלאי חיים בעלי גוון כחול.

בדפים האחרונים, כששחור הלילה מנקז את השעה הכחולה מהיום, כל היצורים שותקים וחסרי תנועה, הרמז לנוכחותם מקדש את הופעת העולם הכחול הזה.

זוג את השעה הכחולה - פאר בקנה מידה גדול של נייר ודיו שאי אפשר לתרגם למסך הקטן הזה המשקף כחול - עם מכתב האהבה של מגי נלסון לכחול , ואז מצא חגיגה מצוירת של עולם הטבע ב"הלחשים האבודים" .