עם שני שקים כבדים של מזון לחתולים בזרועותיה, מנואלה ורובלבסקי לא יכולה להפסיק לחייך כשהיא צועדת לעבר החנות המוכרת בפינה. היא מגיעה לביקור השבועי שלה כדי לראות את חוסיין הספר. הוא מבחין בה מבעד לחלון התמונה של החנות השקטה שלו ופורץ דרך הדלת אל אור השמש, מותח את זרועותיו לרווחה בברכה טורקית. חוסיין מצמיד את ידיו להכרת תודה כשהוא מביט בשקיות האוכל והשניים ממהרים אל מנות האוכל הקטנטנות הממוקמות בשורה בסמטה. עד מהרה צליל צלצול של אכלנים על הקערות וכמה חתולים נוקשים זנב מתחילים להופיע.
כאן באבסלאר, טורקיה, יש סלידה תרבותית מחתולים וכלבים, ולעתים קרובות מזלזלים באלו המאכילים את החיות. אבל חוסיין לא מקפיד על אלה שמסתכלים עליו. הוא לוקח את הזמן שלו בסמטה, כורע במשך הזמן הארוך ביותר, מלטף כל חתול ומדבר ברכות. חוסיין הוא פשוט אדם שאוהב מכל הלב, וברגע זה, הוא אובד בנוחות של משפחתו.
כשהשניים מסיימים ועושים את דרכם חזרה לתוך החנות, החיוך של חוסיין נמוג ומנואלה לא יכולה שלא לשים לב שהוא מתחיל להיראות רזה למדי. מנואלה, ילידת גרמניה, הובילה תוכנית להצלת בעלי חיים בהתנדבות בטורקיה בשלוש השנים האחרונות, אבל השפה מגיעה לאט. רק במקרה, כשמגיע מכר רב לשוני, החדר מתחיל להחשיך כשחוסיין מסביר שהוא עומד לאבד את המספרה שלו.
אחרי עשרות שנים באותו חדר זעיר עם מספריים מצוחצחים למשעי וכלי טיפוח המיושרים במדויק לאורך הדלפק, נאמר לחוסיין שהוא חייב לעזוב. המספרה הקמלה שלו פשוט לא משלמת מספיק שכר דירה ועם כל כך מעט לקוחות שמתקשרים לשירותיו "המיושנים", בעל הבית הזמין דייר אחר... אחד שלא יאכיל חיות בחוץ.
עיניה של מנואלה מתחילות להציף כשחוסיין מביע את דאגתו לחתולים שבהם הוא מטפל. יש רק שבעה ימים עד שחוסיין ייעלם מהחנות ומנואלה חוששת לעצם הישרדותו ולזו של החיות התלויות בו.
אבל כפי שרצה הגורל, יש משהו טוב יותר בתכנון לספר ולחתולים שלו. אתה מבין, למרות שהצלת בעלי חיים נחשבת לאמנות המוקדשת באופן בלעדי לבעלי ארבע רגליים, לרוב מדובר גם בהצלת אנשים. כשתומכי הפייסבוק של מנואלה קוראים את הפוסט שלה על גורלו של הספר, ישנה גבול של תמיכה. בזה אחר זה, הקוראים מתחילים לתרום תרומות קטנות כדי לעזור, ומנואלה לא יכולה לחכות לחלוק את החדשות עם חוסיין.
כל יום במשך השבוע הבא, מנואלה הולכת לראות את חוסיין ויש לה ערימה קטנה של כסף לתת לו. וביום השלישי, משהו מדהים קורה כשחוסיין מצליח לאבטח חלון ראווה בבניין רעוע הסמוך לחנות שלו. אין חשמל, אין מים זורמים, אבל יש פוטנציאל במקום הזה.
מנואלה והווטרינר ד"ר אוסמן מגיעים לעזרה בצביעה ופינוי האשפה בזמן שחשמלאים ואינסטלטורים מבצעים את כל החיבורים הנדרשים.
בעוד פחות משבועיים, הספר חוזר שוב לעניינים, כל עולמו שוקם באמצעות חסדם של זרים. ולגבי החתולים, מנואלה מדווחת שהלקוחות הקטנים ביותר של המספרה מסתדרים בסדר גמור. הם בין מאות כאן באבסלאר שמקבלים ארוחות יומיות באמצעות משימת הצדקה הזו בחסות קרן הרמוניה.
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
4 PAST RESPONSES
Is the tradition of Middle East people that they don't care about dogs or cat and I am proud of Hussein that he helps these poor cats
Since there is a cultural aversion for cats in Turkey, could it be that this is what is driving customers away in the first place? While I'm a big cat lover, I don't see it as "good" to be threatening one's own livelihood for the sake of abandoned animals.
Good luck to all involved! You know, the media would have you believe that all there is to report in this world is death and darkness but these stories are like wee lights shining out and showing us that kindness wins every time.
I hope the rescue service includes neutering the cats, or their kind actions might backfire on them. Good luck to Turkish cats.