גב' טיפט: זו נקודה כל כך חשובה שאת מעלה כמאזינה מקצועית, וזה משהו שגם אני יודעת, שהקשבה אמיתית היא להיות פגיעים.
מר המפטון: כן.
גב' טיפט: נכון, אבל - כלומר, אני אפילו לא יודעת שאני יודעת איך להסביר את זה. כלומר, איך - איך את מסבירה את זה?
מר המפטון: ובכן, כשמקשיבים באמת, כשמקשיבים באמת לאדם אחר - ואגב, אני ממליץ בחום שאם אדם רוצה להגביר את יכולתו להבין אדם אחר, שיתחיל בהקשבה לטבע, כי הוא לגמרי לא מושקע בתוצאה של הטבע. אפשר פשוט לקלוט את הכל, את כל ההבעות. והאם זה לא נפלא שכאשר ציפור שרה, אנחנו כן שומעים אותה כמוזיקה? הציפור לא שרה לטובתנו. אז יש הרבה שמחה בהקשבה הזו, וכשאנחנו הופכים למקשיבים טובים יותר לטבע, אנחנו גם הופכים למקשיבים טובים יותר אחד לשני, כך שכאשר אדם אחר מדבר איתך, אתה לא צריך לחפש את מה שאתה רוצה שהוא יאמר. אתה יכול, אתה יודע, להעז לסכן את מה שהוא באמת מנסה לומר, ואתה יודע, לשאול אותו גם: האם זה באמת מה שאתה אומר? ולהרגיש את התגובה הרגשית שלך כשהוא מדבר על נושאים מסוכנים כמו איך זה להיות הורה בעולם שהוא היום.
גב' טיפט: אז אני באמת חושבת שיש משהו שמתפתח כאן בתרבות בכללותה. אני לא יודעת, היה מאמר בניו יורק טיימס מאת פיקו אייר, שהוא, אה...
מר המפטון: אה, כן.
גב' טיפט: את יודעת, וראית את זה? "שמחת השקט"?
מר המפטון: כן.
גב' טיפט: הוא עיתונאי, סופר ספרים, אינטלקטואל. וזה - זה היה פשוט הדבר האחרון שראיתי. זה לא הדבר היחיד. אבל זה היה על אנשים שחיים חיים מודרניים מאוד, אתם יודעים; הוא נתן כמה דוגמאות. זה נגמר בכך שהוא נתקל - הוא הולך למנזר ונתקל במישהו שעובד ב-MTV שמביא את הילדים שלו למקום השקט הזה. והוא מסיים את זה באומרו - פיקו אייר מסיים את זה באומרו, "הילד של המחר, הבנתי, עשוי למעשה להיות לפנינו מבחינת חישה לא של מה שחדש, אלא של מה שחשוב." והוא מדבר על שקט, ושקט הוא האלמנט של בדיוק כמו שאמרת, של הבחנה מה שחשוב.
מר המפטון: אממממ. כן, וזו הסיבה שזה כל כך מרגש לחיות היום, כי אנחנו עושים את הבחירות האלה במקום לחיות חיים של הנחות שבהן שקט לא חשוב. לא מזמן, ההנחה הייתה ש, אה, מים נקיים לא חשובים, אתם יודעים, אבל עכשיו זה חשוב ואנחנו מנקים את זה; ש, אה, אתם יודעים, לראות את הכוכבים זה לא כל כך חשוב. ועכשיו אני חושב שאנחנו מבינים ששקט חשוב ואנחנו צריכים שקט, ששקט הוא לא מותרות, אבל הוא חיוני. הוא חיוני לאיכות החיים שלנו וליכולת לחשוב בצורה ברורה.
גב' טיפט: זה גם גורם לי לחשוב על משהו שאני עוקבת אחריו, וזה איך המסורות הרוחניות העתיקות שלנו, אתם יודעים, מקבלות סוג חדש של רלוונטיות, חלקים מהן מקבלים בעולם האולטרה-מודרני הזה, כי, גם, אני מתכוונת, פיקו אייר הלך למנזר. אני מתכוונת, אתם יודעים, יש מרחבים דתיים שהם חלק מאותם מקומות אחרונים ששמורים לשקט, וזה היה מאוד נגד התרבות אבל אולי יהיה פחות כך שוב. אני לא יודעת.
מר המפטון: אממממ. ובכן, לאחרונה התגלה שציורי מערות בצרפת, למשל, המציגים תמונות מדורגות של ביזונים וחיות ציד אחרות, שציורים אלה מופיעים בסביבות ייחודיות מבחינה אקוסטית בתוך המערה. ומאמינים שעל ידי הקשבה והקשבה להדים שלהם, ניתן היה להתחבר עם העולם הרוחני.
גב' טיפט: מעניין.
מר המפטון: אבל העלית משהו חשוב מאוד עבורי, והוא קשור לעברנו העתיק. כשאני הולך למקום שקט, אני יכול לערער על הנחות יסוד. ואחת ההנחות העיקריות היא שהאוזן האנושית מכווננת לשמוע את הקול האנושי. אם זה היה נכון, זו הנחה שאודיולוגים, מדענים החוקרים את השמיעה האנושית, האמינו בה במשך זמן רב, שהאוזניים שלנו התפתחו כדי לשמוע את הקול האנושי.
גב' טיפט: נכון.
מר המפטון: אבל אם, אם - כן, אני יודע. אבל אם זה היה נכון, היינו המין הראשון על פני כדור הארץ, אוקיי, שהתפתח בצורה כל כך נפרדת ומוגנת משאר הטבע.
אז הסקרנות הטבעית שלי הייתה לבחון את טווח השמיעה האנושית ואת קווי המתאר של עוצמת הקול השווים הללו. ויש לנו רוחב פס דיסקרטי מאוד של שמיעה רגישה במיוחד, וזה בין 2.5 ל-5 קילו-הרץ בתדרים השונים של תעלת השמע. האם יש משהו בסביבה של אבותינו שתואם את רגישות השמיעה השיאית שלנו כבני אדם? כי רוב מה שאני אומר עכשיו, מלבד צלילי ה-"s" והצלילים הגבוהים, נופל הרבה מתחת לטווח הזה. ואכן, יש התאמה מושלמת: שירת ציפורים. שירת ציפורים [צחוק].
גב' טיפט: הממ-הממ.
מר המפטון: מדוע יהיה זה מועיל לאבותינו לשמוע שירת ציפורים חלשה? מדוע ייתכן שאוזנינו התפתחו כך שנוכל ללכת בכיוון שירת ציפורים חלשה? שירת ציפורים היא האינדיקטור העיקרי לבתי גידול משגשגים עבור בני אדם. האם זה לא מדהים? עכשיו, כשאתה נמצא במקום שקט, מהו אופק ההאזנה? אם תשאל אדם שגר בעיר, הוא עשוי לנחש באופן פרוע ולומר, "אה, אתה יכול להקשיב קילומטר." נכון, הם יודעים שזו שאלה מכשילה, אז הם יבחרו משהו ממש גדול. אתה יכול להקשיב קילומטר. אתה שואל מישהו בכפר? אה, אתה יכול להקשיב שלושה או ארבעה קילומטרים. ושמעתי צלילים במרחק של 20 קילומטרים. אם תעשה את החישוב, זה הגודל של 1,276 מיילים רבועים. אתה יודע איך זה להקשיב ל-1,276 מיילים רבועים כשהשמש זורחת?
(קטע של שירת ציפורים)
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
5 PAST RESPONSES
I hiked in the Hoh rainforest when I was stationed in Washington in the mid1970's. There was a moment when, lying on my back in a grove of trees and looking up at the sky. Save for the light movement of wind through the trees, it was the quietest place I've ever been. Some 40 years later, that memory haunts me. What I wouldn't give to be back there again.
Wonderful. I find that as I grow older, silence is more important to me. I appreciate a quiet home, peaceful surroundings. I'm lucky living In Scotland where there are still many remote places and some not too remote, that can be visited to taste complete silence. When you walk up into the hills not too far away, there comes a point where the presence of the silence embraces you.
After literally stumbling upon this article, and after reading only the first few sentences, I thought that my "quiet place" was the best I have found, and one of the reasons I'm moving closer to it.
I was pleasantly surprised to see that our beautiful Olympic National Park and Rainforest was considered by others to be as much of a treasure as I've always thought it was.
Thank you for giving words to that which I've never been able to adequately explain to others.
Lovely article and gives me an even greater love of the Olympic National Park. I have been blogging about a recent trip there and calling it the "Faerie Wood", a bit further down near Lake Cushman and the Skokomish River. I need to get up to the Hoh very soon AND I need to practice a bit more silence while I am there. www.justonlyjudy.com
I love, love, love this article. My friends tease me all the time because of how often we'll drive somewhere, and I'll turn the radio off, or I'll just be sitting somewhere staring out the window. I love and need silence.