נתונים ואזהרות מדאיגים בנוגע לשינויי האקלים מלווים אותנו כבר עשרים שנה. הנושא הפך למשהו כמו כאב שיניים קל. הציבור קהה מכל החדשות הרעות, ובמקום פתרונות הגיוניים, אנו עדים לטיפשות של קיטוב פוליטי. אי אפשר להאמין בשינויי האקלים ולהיות שמרן טוב. סטייה זו מהמציאות המבוססת על עובדות היא רק חלק מהבעיה. סין וארה"ב, המייצרות 40% מפליטות גזי החממה המזיקות בעולם, חוסמות צעדים להיפוך המגמה של התחממות כדור הארץ מסיבות אנוכיות גרידא - שתי כלכלות עשירות רוצות לשמר את הסטטוס קוו.
ניתן להגיב למצב זה בדרכים שונות, מה שמוביל לבחירת טקטיקות.
** צאו למסע צלב ציבורי נמרץ עם אותות אזעקה גדולים יותר.
** הסתמכו על טכנולוגיה עתידית כדי להפוך את הנזק שנגרם לאטמוספירה.
** היכונו לעתיד עם איזון אקולוגי שונה באופן דרסטי.
** אל תעשו דבר, חוץ אולי מתפללים.
** יש להמתין עד שלא ניתן יהיה להתעלם מהאסון.
רוב האנשים מוצאים את עצמם מתלבטים בין האפשרויות הללו. אם תחליטו שהבעיה האמיתית אינה הטבע אלא טבע האדם, אז רק מעט אפשרויות הן ריאליות. לטבע האנושי יש רקורד. אנו יודעים, למשל, שאסונות אקולוגיים בעבר, כמו הפיכת הסהרה למדבר, חיסול יערות ספרד ושריפת כל הדלק השמיש באי הפסחא, היו יכולים להימנע אך לא קרה. כאשר המשאבים הופכים דלים, בני האדם לא משתפים פעולה פתאום כדי לשמר את מה שנותר. הם נלחמים עד הסוף על החזקה במשאב הולך ופוחת. אנו יודעים גם שאסונות מעשה ידי אדם שפוגעים בכולם, כמו מלחמה, אינם מסתיימים למרות שהשלום מועיל לכולם.
בהתחשב בטבע האנושי, נראה כי מגידי האלמוגים מנצחים. בעתיד הנראה לעין, העולם יביט בנזקי ההתחממות הגלובלית ויבצע שילוב של לחיצה על ידיים, השמעת אזעקות חזקות יותר, חיפוש אחר טכנולוגיה קסומה ותפילה. שיתוף פעולה פעיל לא יתפתח בקרוב. הרציונליסטים שבינינו - שתמיד נראה שחיים בסקנדינביה - יסתגלו באופן מפוכח להידרדרות הבלתי נמנעת באקולוגיה. אנשים כבר מדברים על שימור אורגניזמים בוני אלמוגים כזרעים לעתיד, ומקבלים את העובדה ששוניות האלמוגים הנוכחיות, שכבר ניזוקו קשות, ימותו יום אחד.
כפרט יחיד, אף אחד מאיתנו לא יכול לשנות מצב כה עצום ומדהים. נראה חסר משמעות לחלוטין ללכלך את הקן הפלנטרי שלנו. אבל יש כאן משמעות. המשמעות טמונה במקור הבעיה ממש, בטבע האנושי. בני אדם מציבים את רצונותיהם לפני הטוב הקולקטיבי. אנו רואים את עצמנו חשובים יותר מהאקולוגיה, אשר מושרשת באמונה שאנו מעל הטבע עצמו, מין בעל זכויות יתר שאינו צריך לענות לאף אחד, לא לטבע, לא לאלוהים (אם אלוהות קיימת).
משמעות האבדון היא שכל ההנחות הללו לא יוכלו לשרוד, לא בצורתן הנוכחית. הטקטיקה שתנצח היא "להמתין עד שלא ניתן יהיה להתעלם מהאסון". בנקודת הסוף, בכל פעם שזה יקרה, הטבע האנושי ייאלץ להסתכל על עצמו. הערכה מחודשת של מי שאנחנו תהיה בלתי נמנעת (אני מניח שהמין האנושי לא יבחר בהתאבדות המונית, למרות שיש כאלה שנוקטים בגישה ארוכת טווח וטוענים שכדור הארץ אולי יהיה במצב טוב יותר בלעדינו). הפתרון להתחממות הגלובלית לא חייב להגיע לנקודת הסוף, כמובן. הדור הבא יכול להתפתח ברמה בסיסית.
נראה שזה קורה עם מלחמה. כיום מספר האנשים המתים בסכסוכים מזוינים, כולל מלחמות אזרחים, ממשיך לרדת. אי-הפצת נשק אטומי הגיעה לנקודה שבה כולם מסכימים שהמטרה צריכה להיות פירוק נשק עולמי. שואה גרעינית כבר אינה איום בר-קיימא. אבל להתמודד עם שינויי האקלים זה כנראה אפילו בסיסי יותר. אם הטבע האנושי אמור להתפתח, מערכת הנחות חדשה תיראה בערך כך:
חיי אדם אינם נפרדים מהחיים על פני האדמה.
** עלינו לחיות באיזון עם הטבע.
** צרכנות אינה בלתי מוגבלת ואינה מובילה לאושר.
זיהום רעיל פוגע בחיים ואינו ניתן להצדיקו .
** כמין מודע, בני אדם חייבים להיות שומרי האקולוגיה.
אף אחד מאלה אינו רעיונות מפתיעים; הם מטבע נפוץ בתנועה הסביבתית. אבל כדי להפוך אותם לברי-קיימא בקנה מידה המוני, הגלגל חייב להתהפך. יש לבחון מחדש את החלק בטבע האנושי שאומר "אני קודם כל", "אני רוצה את שלי, למי אכפת ממך?", "אני חי רק בשביל היום, שוכח את המחר", ו"הטבע כאן כדי להיכבש". האם זה יקרה? איש אינו יכול לדעת, אבל חשוב לראות שלעולם "שם בחוץ" אין סיכוי להשתנות עד שתהיה שינוי אמיתי "כאן בפנים".
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
5 PAST RESPONSES
all hands have to be on deck to achieve a good environment,stop hazards and killing in the world today, though there are people that understands ,some still doesn't. we have to prevent hazards at least from around us. we start from us(our surroundings). deforestation courses erosion and this is one of the deadly hazard which courses the lost of lives and properties, it kills more than war itself. environmental pollution contributes to the major problem of the globe.i appreciate those that have been working for the nurturing of our environment, but we should start from us, let the peace start from you today, its a chain.
i greatly appreciate the comments below and Deepak for his patience with his fellow man. My wish is to practice inner peace while promoting outer peace. I am thrilled that war is killing fewer people now and hope that environmental degradation can be reversed so that we stop killing sentient beings everywhere.
This isn't only about the collective good but about our own personal wellbeing. I want to breathe clean air and drink clean water. I want the food I eat to grow in clean and fertile soil so that I can stay healthy. I'm pretty sure most human beings want the same. I'm not an environmentalist but a humanist. Let's stop the careless destruction of our own habitat do whatever it takes to keep our species alive and thriving.
The conclusion says it all. What is going on "out there" is simply a reflection of what is going on "in here." The problem with fighting against any issue is that the "in here" remains in a fighting, combative mode. This doesn't lead to peace. And non-peaceful actions don't lead to a caring, supporting, nurturing of our earth.
I recently told a friend that I am no longer the activist I was in my youth, nor the contributor to society and the economy that I was in my middle years. I sometimes regret this decrease in the kinds of activities that I once thought would change the world. Instead, I buy little, recycle lots and try to live lightly on the earth. In addition, I meditate two hours a day. It may seem an odd and inactive way to "contribute," but it is a contribution of sorts. When meditating, I am not generating negativity. I am both training my mind to eliminate negativity and creating peace and harmony within that can later be shared with others in my life. What my friend said surprised me. "What you are doing is far more effective in the long run than running around doing good." I appreciated this perspective, but I think both are valuable. I also think that people who are actively in the world promoting the greater good do a better job if they begin with inner peace.