Back to Stories

לורנס פרלינגטי: הוראות לצירים ומשוררים

שאלתי מאה ציירים ומאה משוררים
איך לצייר אור שמש
על פני החיים
התשובות שלהם היו מעורפלות וחכמות
כאילו כולם שומרים על סודות מסחריים
בעוד שזה נראה לי
כל מה שאתה צריך לעשות
הוא הוגה את כל העולם
וכל האנושות
כסוג של יצירת אמנות
יצירת אמנות ספציפית לאתר
פרויקט אמנותי של אל האור
כל הארץ וכל מה שיש בה
להיות צבוע באור

והדבר הראשון שאתה צריך לעשות
הוא לצייר ציור פוסט מודרני
והדבר הבא הוא לצייר את עצמך
בצבעים האמיתיים שלך
בצבעי יסוד
כפי שאתה רואה אותם
(ללא סיד)
לצייר את עצמך כפי שאתה רואה את עצמך
ללא איפור
ללא מסכות
ואז צייר את האנשים והחיות האהובות עליך
עם המברשת שלך עמוסה באור
ותהיה בטוח שאתה מקבל את הפרספקטיבה הנכונה
ואל תזייף את זה
כי קו שקרי אחד מוביל לאחר

ואז לצבוע את הגבעות הגבוהות
כשהשמש מכה אותם לראשונה
בבוקר סתיו
עם סכין הצבעים שלך
להניח אותו
העלים הצהובים של קדמיום
עלי האוקר
עלים הוורמיליון
של הסתיו של ניו אינגלנד
ולצייר את אור הרפאים של לילות הקיץ
ואור שמש חצות
שהוא אור ירח
ואל תצבע את הצללים שנוצרו על ידי האור

כי בלי chiaroscuro יהיו לך תמונות רדודות
אז צובעים גם את כל הפינות האפלות
בכל מקום בעולם
כל המקומות הנסתרים, המוחות והלבבות
שאור לעולם לא מגיע אליו
כל מערות הבורות והפחד
בורות הייאוש
הלקות של מדוכדך
וכתוב עליהם בפשטות
"עזוב כל ייאוש, הנכנסים לכאן"

ואל תשכח לצייר
כל אלה שחיו את חייהם
כנושאי אור
צייר את העיניים שלהם
ועיני כל חיה
[...]
ועיני גברים ונשים
ידועים רק לאור נפשם
צבע את אור עיניהם
אור הצחוק מואר השמש
שיר העיניים
שירת הציפורים במעוף.

וזכור שהאור נמצא בפנים
אם זה בכל מקום
ואתה חייב לצייר מבפנים

[...]

טרנר צייר אור שמש
עם טמפרת ביצה
(שהתברר כבלתי יציב)
ואן גוך עשה את זה בטירוף
ודם אוזנו
(גם לא יציב)
והאימפרסיוניסטים עשו את זה
על ידי אף פעם לא שימוש בשחור
והאקספרסיוניסטים המופשטים עשו את זה
עם צבע לבן לבית
אבל אתה יכול לעשות את זה עם הפיגמנט הטהור
(אם אתה יכול להבין את הנוסחה)
של האור האמיתי שלך
אבל לפני שאתה מכה את המכה הראשונה
על הבד הבתולי
לזכור את השבריריות שלו
שבריריות קיצונית של החיים
ולזכור את תמימותו
תמימותו המקורית
לפני שאתה מכה את המכה הראשונה

או אולי לעולם לא תפגע בו
ותן לאור לעבור
האור הפנימי של הבד
האור הפנימי של הדוגמניות שהוצגו
במחקר החיים
האור הפנימי של כולם
בואו הכל יעבור
כמו פנטמנטו
האור שנצבע עליו
החיים שנצבעו עליהם
כל כך הרבה פעמים
תן לזה לעלות אל פני השטח
התמונה המצוירת
של החיים הראשוניים על פני כדור הארץ

וכשתסיים את הציור שלך
לעמוד מאחור נדהם
לעמוד מאחור ולהתבונן
החיים עלי אדמות שיצרת
החיים המוארים עלי אדמות
שיצרת
עולם אמיץ חדש

Share this story:

COMMUNITY REFLECTIONS

13 PAST RESPONSES

User avatar
Alicia Feb 26, 2023
Beautiful truth painted into a poem. Thank you.
User avatar
James moffat Feb 25, 2023
Oh his words ring out like your favorite brushes hitting the canvas of brilliance in our lives. The soul and essence of color so all absorbing to those of us who have been blessed to be guided by the colors of life! And somehow manage to realize what a blessing it is to fulfill that vision that continues to nourish are souls. Feeling nourished by these words and blessed for using and recognizing the essence of this very special light! Your work Andrea is all of that and more! You truly are capturing the light in your marvelous work!!❤️💖🤣
User avatar
Marybeth Feb 17, 2023
Locked down in a nursing home, I needed this to lift my head and even to get up this morning. thank you for sending the words of a rich soul
User avatar
Anna Di Bella Feb 12, 2023
Ferlinghetti himself was filled with the universal light which embraces us All. Thank you for sharing the piece. I had not seen it before and as a poet I feel that its reflection is a transformative gift. Let's bring on the light!
User avatar
Douglas Sandberg Feb 10, 2023
Yes, Lawrence is in complete harmony with the creative process with thi poem
User avatar
Sue Petrie Feb 10, 2023
Fantastic
User avatar
MFerndo822@gmail.com Feb 9, 2023
This so fluidly represents the human condition..brings tears.
Beautiful
User avatar
Gloria Feb 9, 2023
Beautiful! This poem brought tears of sheer joy. Still reveling. Still shimmering. Thank YOU!

Blessed day!
User avatar
Ruth Simone Feb 9, 2023
While returning from being inspired after training via PJCC and noting the last days of chemotherapy a sublime aura framed Lawrence Ferlinghetti's poem to effuse pure joy! Thank you!
User avatar
Aryae Feb 9, 2023
Wonderful to see this poem here. Thank you. Takes me back 60 years, to 1963, when I first arrived in San Francisco after hitchhiking from the East Coast. I used to hang out in Lawrence Ferlinghetti's City Lights bookstore. It was a place where anyone could walk-in, pull a book off the shelf, find a nice comfortable chair, sit down, and read -- as long as you returned it back to the shelf in perfect condition. Ferlinghetti would wander around and sometimes ask us what spoke to us about the books. He had created this oasis of poetry and literature where all were welcome. This poem brings back that spirit.
User avatar
Ruth Feb 9, 2023
Namaste
User avatar
Winona Feb 9, 2023
thanks for this poem
I'm working at it.
User avatar
Desdra Dawning Feb 9, 2023
This is so eloquently spoken! And beautiful! I will be sharing this lovely poem. Thank you.