בזמן שסגרתי את השידה שלי, מצאתי שקית קטנה ארוגה ביד בצבעים אדום, כחול וירוק, עם רוכסן כסוף למעלה. גברת מסיאס, מורה לאנגלית שהייתה לי בשנה האחרונה שלי בתיכון, נתנה לי אותה חמש עשרה שנים לפני שביקרתי בגואטמלה, המדינה שבה היא יוצרה. אני זוכרת שישבתי ליד שולחנה של גברת מסיאס כל יום בצד ימין של הכיתה, ליד חברתי הטובה ביותר טיה. שתינו היינו מפציצות אותה בשאלות על החיים וכל מה שחשוב לנערה. היא הייתה משתתפת ברצון בשיחות רבות איתנו. 
יום אחד היא הוציאה את התיק הקטן והארוג הזה משולחנה, ניגשה לשולחן שלי ושאלה אם אני אוהבת אותו. אמרתי לה שהוא יפהפה. והיא אמרה, "זה בשבילך". הוא אצלי כבר 21 שנים. לפעמים אני שוכחת שהוא אצלי, אבל לעתים קרובות הוא מוצא את דרכו חזרה לתיק שלי, שם הוא מחזיק את כל הדברים הקטנים והחשובים של החיים. אף פעם לא חשבתי עליו הרבה, ובכל זאת אף פעם לא נפטרתי ממנו בזקנתו, למרות שהוא לא מתאים לשום דבר אחר שיש לי.
כששמתי לב שלא שמתי שקית קטנה וישנה ובלויה בערימת הגודוויל שלי בזמן הניקיון, בעלי, חשב שזו מחווה כל כך מתחשבת - ולא שגרתית - מצד מורה. "למה את חושבת שהיא נתנה לך את זה?" הוא שאל. הייתי קצת מבולבלת מהשאלה הזו. איכשהו המחשבה הזו מעולם לא עלתה בדעתי. "למה את חושבת שהיא נתנה לך את זה ולא למישהו אחר?", הוא שאל שוב. תיכון לא היה תקופה שבה הרגשתי מיוחדת או ייחודית בשום צורה, אז זה לא היה זה. בחוסר מילים, לא ממש הייתה לי תשובה.
כשדיברתי לאחרונה עם חברה שמלמדת בתיכון, עלה בדעתי שגברת מסיאס יכלה לראות הרבה מעבר לזמן שהייתי אמורה לחלוק איתה. היא ידעה שמשפחתי היגרה לארצות הברית בדומה לשלה. אני בטוחה שהיא שמה לב שהיו לי רק כמה זוגות בגדים שאני מתחלפת ביניהם. גברת מסיאס הייתה מסוג הנשים שמתעניינות מאוד בארון הבגדים שלה, תמיד התאימה את הנעליים והחצאיות שלה, ותמיד טיפלה בשיער ובציפורניים שלה. בגיל ההתבגרות שלי, אני זוכרת ששאלתי אותה פעם למה היא תמיד מתאימה בגדים. כפי שהתברר, לגברת מסיאס הייתה חינוך צנוע מאוד, ועכשיו, כשהיא יכלה להרשות לעצמה כמה תענוגות פשוטים, היא החליטה לעשות הכל רק כי היא יכלה. הסיפור שלה, והאופן שבו היא התנהגה, אולי היו זרע של ביטחון שהעניק לי השראה להיות עצמאית כאישה. בכך שנתנה לי את המתנה הקטנה הזו, היא נתנה לי תזכורת לחיי - לא לקחת דברים כמובן מאליו, לחיות לפי האידיאלים שלי ולחלוק.
.jpg)
רק המחשבה על גברת מסיאס מותירה אותי עם תחושה נוסטלגית של הכרת תודה. וזה גורם לי לתהות כמה השפעות היו לי בחיי שאני אף פעם לא מזהה במלואן. המורים שראו אותי כשרציתי להיות בלתי נראית, ושהאמינו בי כשפחדתי לדבר מול הכיתה. הדודים והדודות שאהבו אותי גם כשלא נתתי להם כלום בתמורה, שקועות מדי בהתבגרות ובחיים שלי. האחים והאחיות שאהבו אותי לא משנה כמה הייתי קשה איתם. החברים הטובים שהיו לי שיכלו לענות לשיחות שלי בשתיים לפנות בוקר ושאת השיחות שלהם הייתי עונה בכל עת. הבוסים שלקחו מזמנם ללמד אותי את מה שהם יודעים. הזקנים לאורך החיים שלמדו לאהוב ללא תנאי, שזה אולי הדבר היפה ביותר שמישהו יכול לקבל את הכבוד להיות עד לו. הנזירים והחכמים שהייתי בר מזל מספיק לבלות איתם זמן, ותובנותיהם משמשות כסימני דרך לאיזה דרך ללכת.
אני חושבת שכולנו באמת גדלנו בכפר. כפי שאחייניתי בת השש מאמינה בכל ליבה, "כל מי שאוהב אותי הוא המשפחה הגדולה-ענקית שלי!" כמוה, אני יודעת עמוק בליבי שאלו כולם בני עמי. ואני עדיין ממשיכה להגדל על ידי צעירים ומבוגרים.
ברוח החגים, אני רוצה לחגוג את כל המשפחה הגדולה-ענקית שלי שהראתה לי את הדרך, דאגה לי בדרכים שלעולם לא אוכל לגמול להן. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא להשתחוות קידה עמוקה של הכרת תודה לגברות מסיאס של העולם, שלוקחות זמן לשים לב לצרכים של הסובבים אותן. אולי הסרטון הזה לוכד את הרגש יותר ממה שהמילים שלי יכולות לתאר:
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
11 PAST RESPONSES
Its true value far exceeds what it originally cost. She added her sincere love and affection for you to to it. That's more valuable than any expensive jewellery. Your treasuring it makes it priceless! And sharing the story increased its worth even more.
Thank you, Guri🙏
And you teen-pic is beautiful. Thanks for including that.
Guri, you articulate beautifully what I have also felt in my life --- when you write "how many influences I have had in my life ...... " of all the unconditional one way flow of love and generosity that makes up our world. Thanks for witnessing and articulating.
Thank you.n, Gauri I would like to thank you and Nipun for turning my life since 2008 when I joined Help Others and it made considerable impact me and gradually over the years I have been able to turn my life around and slowly started making a difference in the life of people around me and to others far and wide . There is immense gratitude to Nipun and you . God Bless and Merry XMAS .
Your sharing brought back memories of many generous souls who have brought priceless gifts my way.. Thank you for this beautiful note.. Happy holidays
Thank you Dee and Nilam. Kristin, great to hear about your teachers. :-)
Guri thanks for sharing your reflections. I remember the silent meditation and weekly discussions. And the great meals on Wednesday
Your family has shared so much and inspired so many. Dee @KanjinYoga
Thank you Daily Good for being part of my Big Huge Family. And thank you Guri for sharing your story, several teachers made a HUGE impact on my life and continue to make an impression long after being within their classroom walls. Mrs Carthew was one of them, high school Drama teacher who saw a spark in me. Another was professor Roberta Crisson (with whom I've reconnected on facebook :)) Both set the course for who I am now as a Cause Focused Storyteller. Truly grateful they saw in me what I could not see myself.
Hugs to all of our Big Huge Families!
Beautiful memories and little gifts to treasure and cherish :) during the holidays !
Thanks for sharing and making me think about all the people in my life who has been there for me! Gratitude to the big huge family!!!