בריאות לכולם: מסעו של ד"ר אבהאי באנג

TNN | 9 במרץ, 2015,

בשנת 1986, כאשר ד"ר אבאי וד"ר ראני באנג החליטו לאמץ את גדצ'ירולי כביתם ומקום עבודתם, המחוז היה ידוע לשמצה בשל נקסליזם, עוני מחפיר, תשתיות גרועות ושירותי בריאות ירודים. כיום, כמעט 30 שנה לאחר שהזוג ייסד את האגודה לחינוך, פעולה ומחקר בבריאות הקהילה (Search), גדצ'ירולי - במרחק 200 ק"מ בלבד מנאגפור, בירת החורף של המדינה - ממשיכה להיעדר מתקנים רבים.

בני הזוג באנג לא יכלו לחולל שינוי קסום בחייהם של השבטים והאדיווסים כאן. אחרי הכל, סרץ' היה רק ארגון לא ממשלתי אחד שעמד בפני משימה אדירה. אבל, היכן שהם כן עשו שינוי הוא במגזר הבריאות. ב-39 הכפרים שהם אימצו, השינוי הוא עצום ומתקדם.

המודל של משפחת באנג לטיפול ביתי ביילודים ותינוקות מיושם כעת ברחבי הודו ואף בנפאל, בנגלדש, פקיסטן ומדינות אפריקאיות כמו אתיופיה, אוגנדה, טנזניה, מלאווי ומדגסקר. על ידי הבאת טיפול ביילודים עד לפתח ביתם של העניים, הם הצליחו לשלוט בתמותת תינוקות ב-39 הכפרים שבהם הם עובדים.

"אבל אבאי לא מסתפק בקלות. זה מתסכל כשמסתכלים על הפער בין מה שיכול לקרות לבין מה שקורה בפועל", הוא אומר. "אבל אף פעם לא חשבנו לוותר. זה היה מאבק קשה והתגובה שלי תמיד הייתה, 'האם אני יכול לעשות את זה טוב יותר?'".

עבור ראני, שמגיעה ממשפחה אמידה מאוד של אנדרה בצ'אנדראפור, העבודה פקחה את העיניים. "קשה לקרוא לזה הקרבה. למעשה, שנינו הרווחנו הרבה יותר מהאינטראקציה עם השבטים", אומרת הגינקולוג.

אביו של אבהאי, ת'קורדס, היה מאנשי גנדי והוא עצמו גדל באשרם סבגרם של באפו. בית הספר בו למד נוסד על ידי גנדי ואמו הייתה המנהלת שלו. בשיטת ה'נאי טאלים', לא היו ספרים או כיתות לימוד. אבהאי נמשך לרפורמטורים חברתיים ופעילים, תחילה וינובה בהאבה ומאוחר יותר, ג'אי פראקש נאראיאן. בהשראת הפילוסופיות שלהם, היה רק מקום אחד שהוא יכול היה לבחור לעבוד בו - בכפר.

בני הזוג באנג השלימו את לימודי התואר השני שלהם בבית הספר הרפואי הממשלתי ובית החולים בנגפור בתחילת שנות ה-30 לחייהם ועזבו לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב כדי לעשות תואר שני בבריאות הציבור. הם קיבלו הצעות גדולות ממכוני מחקר ברחבי הארץ אך דחו את כולן.

"מחקר נעשה בדרך כלל במגדלי שן ממוזגים", אומר אבהאי. "בשודהגרם (כפר החיפוש), אנחנו עושים מחקר עם אנשים. השתמשנו במה שאנחנו לומדים כדי לשנות את החברה, ובמידה מסוימת, הצלחנו גם ברמת המדיניות".

קוסום גדפיילה, בת 47, עובדת ב-Search מאז 1994 וראתה את משפחת באנג מתמודדת בהצלחה עם אתגרים קשים. "היינו צריכים להתמודד עם הרבה אמונות טפלות שבטיות. בהתחלה הייתה התנגדות אבל בהדרגה הדברים השתפרו, ועכשיו נשים מזמינות אותנו לבקר אותן לאורך כל ההריון שלהן. הן גם לא נרתעות מבדיקות אגן בבית החולים בשודגרם", אומרת גדפיילה, המאמנת את מאמני הבריאות הלאומיים ב-Search.

ראני נזכרת בתקופה שבה היה קשה אפילו לגרום לנשים שבטיות לטפס על שולחן הבדיקות. "היום, הן מגיעות אלינו לבדיקות שד לגילוי סרטן. המודעות התפשטה. אנחנו גם מעניקות לילדים שבטיים חינוך מיני", היא אומרת.

התמודדות עם האנאלפביתיות בחגורה השבטית הזו דרשה עבודה רבה. אבל בני הבנג גרמו לשבטים להשתתף במבצעי ההעלאה שלהם. הם גייסו גברים שהיו טובים בשירה ובמשחק, וכתבו שירים ומחזות נושאיים לבדר ולחנך.

אלכוהוליזם והתמכרות גוברים לטבק הרסו את חייהם של אנשים מכל קבוצות הגיל והרסו בתים באזור. לכן, לפני מספר שנים החלה תוכנית גמילה מאלכוהול ומאוחר יותר גם מטבק.

משפחת באנג גרמה לאנשים כמו פרבהאקר קלזראקר בן ה-61, מכור לשעבר שהצליח לוותר על אלכוהול וסמים, לערב בהכשרה. "התחלתי לשתות מוקדם. אמי נהגה לסמם אותי לפני שהיא עזבה לעבוד בשדות. השתמשתי בכל מיני סמים. אחרי שהייתי באינטראקציה עם משפחת באנג, פשוט הפסקתי יום אחד. היום אני מפקח ויש לי שבעה אנשים שעובדים תחתיי. הייתי שחקן אז הכישורים שלי מנוצלים למען מטרה טובה", הוא אומר. גם גדצ'ירולי וגם צ'אנדראפור הוכרזו כמחוזות ללא אלכוהול.

במבט לאחור, לאבהאי יש שתי חרטות עיקריות. "אני מרגיש שהיינו צריכים להתחיל לפני 25 שנה ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אשראם שאלאס (בתי ספר). היינו יכולים לעצב דור חדש של ילדי שבט. השנייה היא שלא הצלחתי לגייס מספיק אנשים מוכשרים שיבואו לגדצ'ירולי ויבצעו עבודת מחקר עם הקהילות", הוא אומר.

"'נירמן' הוא מאמץ לפצות על הבעיות הללו. הפרויקט, המתואם על ידי בנם הצעיר של בני הזוג באנג, אמרוט, מהנדס מחשבים, נועד למשוך ולהכשיר צעירים בשירות חברתי. "זה זמן נקמה עבורנו", אומר אבהאי. הבן הבכור אנאנד, רופא, ושתי הכלות (אחת עורכת דין והשנייה פסיכיאטרית) יצטרפו בקרוב לצוות שודגרם.

אבהי שמח ששודגרם מושך אליו צעירים כמו ניכיל ג'ושי, בן 29. ג'ושי, בוגר תואר שני בטכנולוגיה (MTech) מ-IIT קאנפור שוויתר על עבודה משתלמת בחברה בהיידראבאד, אומר שראה בחיפוש מקום שיכול למלא בו חלל. "דרך נירמן אני עובד על טכנולוגיה שתקל על שירותי הבריאות בקרב שבטים", הוא אומר. גם אשתו היא עובדת חיפוש.

לקח זמן רב עד שהבאנגים התקבלו על ידי השבטים. אבל, היום הזוג ומשפחתם יודעים שהם חלק מהקהילה. כפריים רבים הגיעו לחגיגות החתונה של אנאנד ואמרוט עם חופן אורז. "האאת' לבאני הוא מנהג חתונה בקרב שבטים. כדי להקל על הלחץ על הורי החתן והכלה, קרובי משפחה מגיעים עם דברים שונים להכנת אוכל. באותו יום ידעתי שהם מקבלים אותנו לחלוטין", אמר ראני.

האתגר הגדול הבא הוא התמודדות עם סרטן הפה, הנגרם משימוש נרחב בטבק. "זה מתפשט כמו מגפה", אמר אבהאי. ראני אומרת שהיא רוצה עכשיו לעבוד עם עובדות מין ועם בעיות הבריאות שלהן. ב-Search בשודגרם, העבודה אף פעם לא באמת נגמרת.

***

לעוד השראה הצטרפו לוובינר עם ד"ר אבאי בהאנג, ועם האם תרזה מפונה, האחות לוסי בסוף השבוע הזה. פרטים נוספים והרשמה מראש כאן.