בערך בזמן הזה בקטע הארוך של החורף אני מתחיל לכאוב לאביב. עד מרץ, אני נוטה להיות קצת קהה מיופיו של החורף. למרות שהתפילה והמדיטציה שלי שומרים על ליבי פתוח לראות את חלוף הזמן והעונות בעיניים מעריכות, בעיקר אני רק רוצה שהימים הקרים יסתיימו. כאשר כדור הארץ מתחיל להפשיר, לעתים קרובות אנו רוצים שהתהליך יזרז. אני כמהה לפרחים בהירים הנושבים ברוח אביבית ולערבי קיץ חמימים במרפסת.
למרות שחוסר סבלנות לחורף הוא רק אנושי, אני עוצר ונזכר בצורך לעבור לאט בתקופה זו של השנה. אם נחפז בשינוי העונות בטבע ובחיינו, נמצא את עצמנו מפספסים את הקצה הזה שבין חורף לאביב עם השיעורים החשובים שלו ללמד.
מהי המטרה והסמליות הטבעית בתקופה זו של הפשרה? במקום הזה שבין ייאוש לתקווה אנו מוצאים את היופי של ההפשרה. זה המקום שבו החיים היצירתיים, או אלוהים אם תרצו, חזקים במיוחד בנו. הנה מקום החיים ההרי בו אנו עלולים להתעורר לחיים בריקנות הגעגוע שלנו למה שאיבדנו ולמה שטרם נפתחנו לקבל. ההפשרה היא מקום פורה של אפשרות. במונחים עונתיים, זה הזמן שבו זרעים מוקשים מתרככים לצורך נביטה. ריבוד הוא המונח הגננתי לתהליך ההקפאה וההפשרה שמתלבש זרע ומכין אותו לחיים חדשים. ללא הקפאה והפשרה זו, עובר הזרע לא יתגבר על התרדמה וינובט. התהליך הקשה הזה של גסיסה לעצמי הישן הוא שגורם לזרע לפתח סדקים בקליפה ודוחף אותו לנוע לעבר חומרים מזינים ואור. בסופו של דבר, מהקושי הזה מגיע היופי של חיים חדשים.
סיפור הנשמות שלנו אינו שונה בהרבה. אנחנו אוהבים להיות נוחים ולנסות באופן טבעי לשמור על אותו הדבר. אבל אם היינו נשארים בתנאים אידיאליים וקלים, אולי תהיה לנו מוטיבציה קטנה לצמוח. זה לא שאנחנו צריכים להרגיש אשמים על כך שאנו מחפשים נחמה; רק שלא משנה איך ננסה, דברים ישתנו במחזוריות של נוחות ואי נוחות לאורך החיים. זה פשוט איך הדברים. ההפשרה היא קריאה "לצאת מהתרדמה".
אז במרץ הקרוב, במקום למהר דרך ההפשרה, אקח את הזמן ואזהה שלא משנה כמה עמוק או ארוך ההקפאה מרגישה - רוחנית או חומרית - המסתורין של נוכחות יצירתית נמצאת שם בהפשרה כדי לקרוא לנו לצמיחה חדשה. זה מועיל לזכור שהקליפות הקשוחות שלנו נשברות לדברים הקשים שקורים, ושאפשר להניע אותנו להגיע לחומרים מזינים רוחניים ולאור האהבה העמוקה ביותר. זכרו, לא משנה כמה זמן נראה שהשינוי לוקח בעונות השנה או בעצמכם, אמצו את המסע. חיים חדשים באים.
***
שלושה שירים קלאסיים שמתעמקים בהיבטים שונים של המעבר מחורף לאביב...
ההפשרה
ראיתי את השמש האזרחית מייבשת את דמעות האדמה -
דמעות השמחה שלה שרק זלגו מהר יותר,בושה אם למתוח אותי לצד הכביש המהיר,
להפשיר ולטפטף עם השלג הנמס,
אותה התערבבו נשמה וגוף עם הגאות,
גם אני יכול לזרום דרך נקבוביות הטבע.
אבל אני אבוי ולא צלצול יכול ולא מבעיט,
כתבה אחת להעביר את העבודה הגדולה של הזמן,
"זה שלי להקשיב בזמן שהן עושות את הנול,
כך גם השתיקה שלי עם צלצול המוזיקה שלהם.
- הנרי דיוויד ת'רו
לפני שחשבתם על אביב
לפני שחשבתם על אביב,
חוץ מהשערה,
אתה מבין, אלוהים יברך את הפתאומיות שלו,
בחור בשמיים
מגוונים עצמאיים,
קצת שחוקה במזג האוויר,
התלבטויות מעוררות השראה
של אינדיגו וחום.
עם דגימות של שיר,
כאילו שתבחר,
שיקול דעת במרווח,
עם עיכובים הומואים הוא הולך
לאיזה עץ עליון
בלי עלה אחד,
וצועקת שמחה לאף אחד
אבל האני השרפי שלו!
אמילי דיקינסון
[השלג נמס]
השלג נמס
והכפר מוצף
עם ילדים.
-- קובאיאשי עיסא, תרגם רוברט הס
***
וירג'יניה מיי דרוטאר ובעלה דואן דרוטאר הם הדיילים והמייסדים של Shadowbrook, ניסוי מתחיל ומשנה בבניית קהילה, שבסיסו באוהיו. Shadowbrook מיועד לאנשים מכל האמצעים, ומכל הרקעים, "שם משתלבים שתיקה וצל, חילופי הדדיות והולדת צדק, ובריאות ושירות של אדם שלם". הכוונה המנחה של Shadowbrook כפי שהם רואים אותה היא, "לארגן את המתנות והמומחיות המיוחדות שלנו לפעילות קולקטיבית שתועיל זה לזה וגם לעולם בכלל. היינו פועלים כחממה ומקדש, ומזמינים אחרים שרוצים לתרום, בתקופה זו של ריחוק חברתי ופרידה, לניסוי קולקטיבי שיצר אותנו באומץ של קשרים תרבותיים".
ביום חמישי, (היום!) ה-25 במאי בשעה 13:30 PST, הצטרפו למעגל אינטימי עם וירג'יניה ודואן כדי ללמוד עוד על המסע המשותף שלהם, השאיפות והתוכניות עבור Shadowbrook. RSVP ופרטים נוספים כאן.
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
9 PAST RESPONSES
Here's to embracing the edge between winter and spring and presence to all it can teach. ♡
"It is this difficult process of dying to the old self which causes the seed to develop cracks in the shell and impels it to move toward nutrients and light. "
I love this line. It is relatable and authentic. I recently started growing tulips in clear jars with river rocks and noticed the cracks in the bulb. My impatience wanting to see the pretty red pedals (symbolizing the coming of spring) is strong but I realize that I should be happy with the crack in the bulb, that it's trying and it longs for the light and nutrients. Not only is this line relatable to plant-life, but also fauna. How many times does a snake shed its skin? A butterfly sheds its cocoon? You need to have darkness to appreciate light, you need to have rain to appreciate the sunshine and it's those in-between times that make the anticipation and the final destination great.
What an inspiring piece. Thank you.
Beautiful!!!
❤️
I Wandered Lonely as a Cloud
By William Wordsworth
I wandered lonely as a cloud
That floats on high o'er vales and hills,
When all at once I saw a crowd,
A host, of golden daffodils;
Beside the lake, beneath the trees,
Fluttering and dancing in the breeze.
Continuous as the stars that shine
And twinkle on the milky way,
They stretched in never-ending line
Along the margin of a bay:
Ten thousand saw I at a glance,
Tossing their heads in sprightly dance.
The waves beside them danced; but they
Out-did the sparkling waves in glee:
A poet could not but be gay,
In such a jocund company:
I gazed—and gazed—but little thought
What wealth the show to me had brought:
For oft, when on my couch I lie
In vacant or in pensive mood,
They flash upon that inward eye
Which is the bliss of solitude;
And then my heart with pleasure fills,
And dances with the daffodils.
Winter Song
I was there
that day when
winter died
and no-one cried
the crows perhaps
who knows
the crows
they know
the daffodils
they swayed
they swayed
upon the grave
the song bird
song
sung the morning
sung the morning long
And I cried
that no-one cries
when winter
dies
Vic needs a Spring antidote.
[in Just-]
By E. E. Cummings
in Just-
spring when the world is mud-
luscious the little
lame balloonman
whistles far and wee
and eddieandbill come
running from marbles and
piracies and it's
spring
when the world is puddle-wonderful
the queer
old balloonman whistles
far and wee
and bettyandisbel come dancing
from hop-scotch and jump-rope and
it's
spring
and
the
goat-footed
balloonMan whistles
far
and
wee
Related
Yes, I love the season when insects come out. When I can perspire and smell like a farm animal. And the aroma of freshly cut grass and exhaust fumes from my lawnmower. I love winter. I'm always saddened to see it fade into Spring.