החזרת המתנה

בתורתם של אבותיי בפוטוואטומי, אחריות ומתנות מובנות כשני צדדים של אותו מטבע. החזקת מתנה מלווה בחובה להשתמש בה לטובת כולם. קיכלי מקבל את מתנת השיר - וכך יש לו אחריות לברך את היום במוזיקה. לסלמון יש את מתנת הנסיעה, ולכן הם מקבלים על עצמם את החובה לשאת מזון במעלה הנהר. אז כשאנחנו שואלים את עצמנו, מה האחריות שלנו כלפי כדור הארץ, אנחנו גם שואלים, "מהי המתנה שלנו?"

כאנשים אנושיים, שהתפתחו כאן לאחרונה, חסרות לנו המתנות של המין הנלווה שלנו, של קיבוע חנקן, האבקה ונדידות של 3000 מייל תחת הדרכה מגנטית. אנחנו אפילו לא יכולים לעשות פוטוסינתזה. אבל אנחנו נושאים מתנות משלנו, שכדור הארץ זקוק להן בדחיפות. בין החזקים שבהם היא הכרת תודה.

הכרת תודה אולי נראית כמו תה חלש בהתחשב באתגרים הנואשים שעומדים לפנינו, אבל זו תרופה רבת עוצמה, הרבה יותר מתודה פשוטה. הכרת תודה מרמזת על הכרה לא רק במתנה, אלא בנותן. כשאני אוכל תפוח, תודתי מופנית לאותו עץ רחב זרועות שצאצאיו החמים נמצאים כעת בפי, שחייו הפכו להיות שלי. הכרת תודה מושתתת על הידיעה העמוקה שעצם קיומנו מסתמך על מתנות של יצורים שיכולים למעשה לעשות פוטוסינתזה. הכרת תודה מניעה את ההכרה באישיותם של כל היצורים ומאתגרת את הכשל של החריג האנושי - הרעיון שאנחנו איכשהו טובים יותר, ראויים יותר לעושר ולשירותים של כדור הארץ ממינים אחרים.

היתרון האבולוציוני לתרבויות של הכרת תודה הוא משכנע. לרגש האנושי הזה יש ערך הסתגלותי, מכיוון שהוא מביא לתוצאות מעשיות לקיימות. התרגול של הכרת תודה יכול, בצורה מאוד אמיתית, להוביל לתרגול של ריסון עצמי, של לקחת רק את מה שאנחנו צריכים. ההכרה במתנות שמקיפות אותנו יוצרת תחושת סיפוק, תחושה של די-יות המהווה תרופת נגד למסרים החברתיים שקודחים לרוחנו ואומרים לנו שאנחנו חייבים יותר. תרגול שביעות רצון הוא מעשה רדיקלי בחברה מונעת צריכה.

מסורות סיפור ילידים מלאות בסיפורי אזהרה על כישלון הכרת תודה. כשאנשים שוכחים לכבד את המתנה, ההשלכות הן תמיד חומריות כמו גם רוחניות. המעיין מתייבש, התירס לא גדל, החיות לא חוזרות, ולגיונות הצמחים והחיות והנהרות הפגועים קמים נגד אלו שהזניחו את התודה. מסורת הסיפורים המערבית שותקת באופן מוזר בעניין הזה, ולכן אנו מוצאים את עצמנו בעידן שבו אנו חוששים בצדק מהאקלים שיצרנו.

לנו האנשים האנושיים יש פרוטוקולים להכרת תודה; אנו מיישמים אותם באופן רשמי אחד על השני. אנחנו אומרים תודה. אנו מבינים שקבלת מתנה כרוכה באחריות לתת מתנה בתמורה. השלב הבא באבולוציה התרבותית שלנו, אם נמשיך כמין על הפלנטה היפה הזו, הוא להרחיב את הפרוטוקולים שלנו להכרת תודה לכדור הארץ החי. הכרת תודה היא החזקה ביותר כתגובה לכדור הארץ מכיוון שהיא מספקת פתח להדדיות, לפעולת הנתינה.