מחקר חדש ממפה מה קורה בגופנו ובמוחנו כשאנו עדים למעשי טוב לב וחמלה.
אני לא יודע מה איתכם, אבל לא משנה כמה פעמים אני צופה ב"אלה חיים נפלאים" , אני מתרגש עד דמעות. משהו ברגע הזה שבו ג'ורג' ביילי, בגילומו של ג'ימי סטיוארט, ניצל מחורבן כלכלי ורגשי בזכות נדיבות חבריו, נוגע בי, גורם לי להרגיש נרגש עמוקות ותקווה לגבי יכולתנו לטוב אנושי.
לחוקרים יש שם לתחושת ה"היי" שאנו מקבלים מחוויית טוב אנושי: "התעלות מוסרית". והוכח שיש לה יתרונות חיוביים רבים. מחקרים קודמים מצאו שההתעלות המוסרית מעוררת אופטימיות, וגורמת לאנשים לרצות להיות אדם טוב יותר ולפעול באלטרואיסטיות כלפי אחרים.
כעת מחקר חדש בפסיכולוגיה ביולוגית שופך אור על מה שקורה בגוף ובמוח במהלך התרוממות רוח, ומדוע יש לו תפקיד מובהק באינטראקציות האנושיות שלנו.
במחקר זה, 104 סטודנטים צפו בכמה סרטונים המתארים מעשים הרואיים, חומלים או סתם מצבים משעשעים, בעוד החוקרים מדדו את קצב הלב שלהם ואת פעילות קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית. פעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית קשורה לתהליכים קוגניטיביים ברמה גבוהה יותר, כגון אמפתיה ו"תיאוריית התודעה" - היכולת שלנו לחזות התנהגות חברתית - ונחשבת כמעורבת בחוויות של התעלות מוסרית.
החוקרים מדדו גם הפרעות קצב סינוס נשימתיות, אינדיקטור לפעילות במערכת העצבים הפאראסימפתטית או PNS (המערכת המרגיעה והמרגיעה שלנו), בעוד שקצב הלב מצביע על פעילות במערכת העצבים הסימפתטית או SNS (מערכת העוררות שלנו, "הילחם או ברח"). מכיוון שפעילות PNS קשורה לרגשות חמים כלפי אחרים ולהתנהגות קשירה, החוקרים ציפו להפעלה ב-PNS במהלך התעלות מוסרית. תוצאותיהם הראו דפוס שונה: בנקודות שיא רגשיות בסרטונים, משתתפים שצפו בסרטונים מעוררי השראה להתעלות חוו הפעלה כפולה - עלייה גם ב-PNS וגם ב-SNS - בעוד שאלה שצפו בסרטונים משעשעים בלבד לא חוו אף אחד מהם.
הפעלה כפולה זו במהלך התרוממות מוח הפתיעה את סרינה סאטורן, חוקרת באוניברסיטת אורגון סטייט ואחת ממחברות המחקר. "זהו דפוס נדיר למדי, שבו רואים את שתי המערכות הללו מגויסות למען רגש אחד", אומרת סאטורן, פוסט-דוקטורנטית לשעבר של הורנדיי במרכז המדע Greater Good.
לאחר בחינה מעמיקה של הספרות, היא אומרת, הממצאים החלו להיות הגיוניים. הפעלה כפולה של ה-PNS וה-SNS מתרחשת במצבים הכרוכים בטיפול באחרים בצורה פרו-חברתית, תוך כדי צורך להישאר ערניים ומעוררים, כמו במהלך הורות ופעילות מינית. עלייה מוסרית חייבת לכלול דפוס דומה, וזה הגיוני במידה מסוימת: כדי לראות מעשה חומל, עלינו להיות עדים לסבל, וזה מלחיץ. עם זאת, ברגע שאנו רואים את הסבל מוקל באמצעות מעשה אלטרואיסטי, זה מרגיע את ליבנו (דרך ה-PNS), מאפשר לנו להתגבר על הלחץ ונותן לנו את תחושת הזוהר הנעימה והחמה הזוהרת הזו. תחושה זו היא כנראה מה שמרגיעה את ליבנו מספיק כדי לתת לנו את המוטיבציה "להעביר את זה הלאה" על ידי פעולה אלטרואיסטית בעתיד.
"זה די מגניב לראות שמה שקורה בגוף שלך הוא תמריץ לפרו-חברתיות ומעורר השראה באנשים לתת ולהיות טובים", אומר שבתאי. "אני חושב שידענו את זה אנקדוטלי; אבל עכשיו זה נהדר לראות מה באמת קורה בגוף ובמוח."
צוותו של שבתאי הופתע גם מתוצאות המחקר לגבי פעילות קליפת המוח הקדם-מצחית: רמות הפעילות השתנו באופן משמעותי מתרחיש גובה אחד לאחר. ניתן להסביר זאת על ידי העובדה ששני תרחישי הגובה היו שונים במקצת - אחד כלל עזרה לאדם שנפגע פיזית והשני לא. במקרה זה, התרחיש של פגיעה פיזית הוא שגרם לקליפת המוח הקדם-מצחית להאיר, דבר המצביע על כך שהקליפת המוח עשויה למלא תפקיד סלקטיבי בגובה בלבד.
"מחקרים קודמים הראו שכאשר רואים מישהו סובל מכאב, אותו חלק במוח נדלק - אז זה אולי מסביר את זה", אומר שבתאי. "צריך עוד עבודה כדי לראות מתי קליפת המוח הקדם-מצחית כבה ומופעלת לקידום מוסרי."
מה כל זה אומר?
נראה כי עלייה מוסרית מעוררת אלטרואיזם בגלל שילוב של עוררות ורצון להגן על אחרים. שבתאי מאמינה שהורמון אוקסיטוצין - הורמון ה"טיפול והתיידדות" - אחראי כנראה לכך, וכי זה עשוי להסביר את התגובות החזקות והבטניות שאנשים חשים כשהם מורמים מוסרית. בניסוי הבא שלה, היא מקווה לחקור את שחרור האוקסיטוצין במהלך עלייה מוסרית אצל אמהות חדשות - אוכלוסייה שבה קל יותר (וזול יותר) לחקור זאת.
למרות שהיא וחוקרים אחרים לומדים עוד על רגש מורכב זה, עדיין ישנן שאלות רבות ללא מענה. שבתאי תוהה האם מחקרים עתידיים יראו שישנם הבדלים אינדיבידואליים המסבירים תגובות שונות להתעלות מוסרית. עם זאת, נראה כי המחקר שלה מראה את ההפך - שלעלייה מוסרית יש השפעה חיובית על אנשים ללא קשר לרקע שלהם, ממצא שנותן לה תקווה.
"החדשות הטובות הן שלא הצלחנו למצוא הרבה הבדלים אינדיבידואליים [במשתתפים שלנו] בהתבסס על חוויות חיים או גנוטיפים של קולטני אוקסיטוצין", אומר שבתאי. "אז במובן מסוים אני מוצא את זה מעודד, כי נראה שזה נגיש לכולם. לא משנה איפה אנחנו נמצאים רגשית, זה יכול לרומם את כולנו."
אז האם הצפייה השנתית שלי ב"אלה חיים נפלאים" היא דבר טוב? שבתאי חושב כך.
"אני חושבת שיש לנו נטייה לספוג את מה שאנחנו עדים לו ואת זה שיש לזה השפעה על הגוף והמוח שלנו", היא אומרת. "גילינו שרק הצגת סרטון מעורר השראה של אנשים נחמדים מספיקה כדי לגרום לאירועים דרמטיים כאלה להתרחש בגוף ולאפשר לך לרצות להביע את הרצון ולהיות פרו-חברתי בתורך."
ג'ורג' ביילי, הנה אני בא.
COMMUNITY REFLECTIONS
SHARE YOUR REFLECTION
1 PAST RESPONSES
Here's to the power of doing Kind acts and witnessing them. We can and are creating a wonderful world one kind act, one person, one encounter at a time. Thanks for sharing the research so we can continue to convince those who may be skeptical that there is indeed science behind all of this! Hugs from my heart to yours!
PS. I still carry my FREE HUGS sign everywhere I go and share hugs whenever possible.
I also carry and share small bottles of bubbles, even in places where people told me it was be impossible, like at the World Bank. :) OoOooOOooooO < bubbles break down stress and bring smiles too