Back to Stories

האם הרעב שלנו לגידול רעב אמיתי?

תישאר צנוע. הישאר קרוב לאדמה. זה בליבת הקיום הזה, נאמר לי.

וכך, במשך שנים, נאבקתי בלחיות את חיי ה"פחות-זה-יותר" בעולם שנראה כי הוא מתפורר בתפרים - מכל הבחינות - כלכלית, פיזית, פסיכולוגית.

הסנטימנט הזה נוטה ללכת לאיבוד בתכניות "יותר-בנג-בשביל-שלך", שמציעות שניים לאחד.

יש צורך, כך נראה, לרכוש ולהתרחב. וזה לא רק בחיים האישיים והחומריים שלנו. סטארט-אפים רוצים להגדיל - זה השלב הקריטי ביותר עבורם. איך נרחיב? איך אנחנו עושים רובוטים כדי שנוכל להאיץ את התהליך?

עמותות צריכות לאסוף נתונים עבור דוחות "השפעה", להמחיש כיצד הרעיונות שלהם אינם רק חדשניים, אלא גם ניתנים להרחבה.

זה משחק מספרים לגדול, ואם אפשר, לצמוח באופן אקספוננציאלי. זה הסימן להצלחה - צמיחה מספרית.

לכל דבר צריך קנה מידה. מדרגיות היא כמו קיימות עכשיו - עוד מושג פשוט שנעשה מופשט ומורכב מדי.

עם זאת, מה שבעבר היה בר קיימא כבר לא יכול להיות כך מכיוון שאנו חיים במהירויות של רכבת הרים. העסקים של העיירות הקטנות נאבקים נגד הענקים כי הם לא יכולים "להגדיל" או, אולי, הם לא רוצים. לפיכך, כצרכנים, עלינו להחליט האם אנו הולכים על ה"מותג" המקומי או הארגוני? זה זה או אחר, כך נראה.

אז, האם מדרגיות באמת צריכה להיות מוקד כל כך גדול?

חיים ברי קיימא הם חיים קטנים יותר. הם חיים מסונכרנים עם הקהילה, עם כדור הארץ, אחד עם השני. חיים ניתנים להרחבה דורשים מאיתנו להרחיב את עצמנו מעבר לעצמנו.

בימים אלה, כדי שעמותה תזכה במענק משמעותי, היא חייבת להמחיש שהמודל שלה לא ישים רק לאוכלוסייה המקומית של, נניח, 250,000, אלא יש לו פוטנציאל להגיע למיליונים. זה לא מתאים רק ללוס אנג'לס בעיר, אלא גם לדטרויט. זה לא רק סביר באזור הסאהל מוכה הבצורת של אפריקה, אלא גם בארצות היבשות של מערב הודו.

מיזם מצליח אם יש לו את האמצעים לחרוג מהקהילה, אם יש לו את היכולת להשפיע על מאות, אלפים, אם לא מיליוני חיים. עסק נקרא הצלחה כאשר יש לו שלוחות.

קנה מידה הוא משהו שכולנו צריכים לשאוף אליו. זה מה שהמשקיעים מחפשים, זה מה שמקבלי מענקים מחפשים, לזה יזמים כמהים.

אבל, עלינו לשאול את עצמנו, האם יש גבול לכל זה? האם מדרגיות באמת פותרת את הבעיות שלנו? האם לא ניתן לקיים מגוון מיזמים חברתיים, המתמודדים עם בעיות מקומיות בדרכם הייחודית? האם אין אפשרות לעסק לחסום את צמיחתו ברמה המקומית/אזורית, לשגשג מהקהילה המקומית, משאביו, החקלאות שלו, ההון האנושי שלו?

האם לא ניתן לשכפל במקום מיקרו-מפעלים ברחבי הארץ? האם במקום להחזיק יחידת ייצור ושירות מרכזית אחת, האם לא נוכל ליצור מערכות אקולוגיות קטנות ומכילות יותר?

לדוגמה, בטור קודם, כתבתי על חברת Bicycle Coffee Co. בסן פרנסיסקו. היא החליטה לצלות את הקפה ביד ולהעביר אותו על אופניים. זה אומר שזה יכול להגיע רק כל כך רחוק - עד כמה שהעגלים שלהם יאפשרו להם.

אבל לחברה כבר פנו מיזמים בינלאומיים, שהזמינו אותם לערים ברחבי העולם עם המודל העסקי שלהם. אז, האם הם מתרחבים או שהם נשארים קרובים לאזור המפרץ?

קנה המידה כאן עשוי להיות יצירה מחדש של המודל העסקי עם צוות מקומי, משאבים אזוריים וקליטת התרבות שמסביב. זה יעסוק ביצירת מיקרו-מפעלים, שעוטים פרצופים שונים לאן שהם הולכים. אין מקור מרכזי, אין ייצור מרכזי. אבל עדיין יש קנה מידה?

האם נוכל לעצור את עצמנו? האם נוכל לרסן את עצמנו? גם אם אנחנו יכולים להרשות זאת לעצמנו, גם אם זה בחינם, גם אם זה יושב על סף דלתנו. האם נוכל להתרחק? האם נוכל לבנות קנה מידה חדש - קנה מידה קטן יותר, צנוע יותר, מאובק יותר במגע עם חספוס האדמה, עם מאבקי שכנינו, בגבולות האדמה המעובדת?

האם יש לנו חלומות שמסתכלים פנימה, מעמיקים את עצמנו ואת הקשרים שלנו זה עם זה, במקום להתרחב כלפי חוץ?

אולי זה אומר שאנחנו צריכים לחשוב מחדש על צמיחה.

Share this story:

COMMUNITY REFLECTIONS

6 PAST RESPONSES

User avatar
Anitakumbhani May 25, 2012

Truly agree with this post. It is time to rethink and look for the scale inwards.

User avatar
Akhila May 23, 2012

Love this post - I really agree that scale is not always feasible and perhaps should not be so celebrated. Making a true and deep impact in 1 community can sometimes be harder than making a superficial impact on a large scale (which is what often happens). It becomes more about the outputs than the impact.

User avatar
Rotags47 May 23, 2012

Under the present condition, it's way to late to SCALE BACK. The world is on a roller coaster ride to bigness.   :(

User avatar
Noor a.f May 22, 2012
yes only fool makes complex and bigger and violent am also a fool. I think another one is fool if he doesn't understand the efforts paid to apologize.Well, if sale, it was stopped sometimes ago. so feel respect please and the rest I agree the rest with Deborah harnes.I think there is a lack of understanding. It was yesterday i said everything are agreeable. Take that easy and once problem is solved, let it be solved.Let us move forward, where is the problem then?  Such problems are easily solved face to face because anything relating with feelings, it is better to meet formally.I am more skilled face to face if I don't fear. You just feel something wasn't meant what it looked and then anger should not  make you.I am naturally happy tonight and would like all so one caller I am sure if he got a tip from you dailymistrtust or not. I tell you this store doesn't talk about your cultures and names. Leave us alone pls and pls. ... [View Full Comment]
User avatar
deborah barnes May 22, 2012
"Rather than having one central production and service unit, can we not create smaller, more inclusive ecosystems?" Diversity means an ecosystem is healthy. Diversity in de-centralized small scale enterprises would expand our ability to imagine and create as we are inspired by that which is different and soon  bored by replications  That would give us humans a chance to grow mentally, spiritually, open our sights and free our potentials.The sustainable model is smaller but dustier?  I think not, this isn't a backwards scaling this is conscious intent. The oversized lumbering corporate model is the dustiest for it is based on old science of compete and dominate. That premise supported "winner take all: attitudes that pushed the growth buttons. Now we have scientific evidence of our errors.Cooperation, collaboration, whole systems health and welfare connected, interrelated patterns that are designed to expand stimulate possibilities.  Instead we appear as stunned by a cancer "we... [View Full Comment]
User avatar
arombout May 22, 2012

Nothing wrong with growth, which - to me - seems a natural phenomenon of creation. It's the goals we humans set for our actions that badly need rethinking.