פריג'וף קאפרה: כולנו נמצאים בזה ביחד

המדע המודרני מבין שהעולם הוא רשת חיה - עם השלכות עמוקות, אומר Fritjof Capra.

אדמה אחת, אנושיות אחת, עתיד אחד, הנושא של הכינוס האחרון לחגוג את יום השנה ה-50 להשקת התחייה, הוא נושא שהועבר על ידי משוררים, פילוסופים ומורים רוחניים לאורך הדורות. אחד הביטויים היפים ביותר שלו נמצא בנאום המהולל שיוחס לצ'יף סיאטל מהשבטים הסוקוומיש והדוומיש של מה שהיא כיום מדינת וושינגטון בצפון-מערב ארה"ב:

זה אנחנו יודעים:
כל הדברים קשורים
כמו הדם
שמאחדת משפחה אחת...
מה שיקרה על הארץ,
פוקדים את בני ובנות הארץ.
האדם לא טווה את רשת החיים;
הוא רק גדיל בו.
מה שהוא עושה לרשת,
הוא עושה לעצמו.

אותו רעיון נמצא בבסיסה של אמנת כדור הארץ, אותה הצהרה יוצאת דופן של 16 עקרונות יסוד לבניית עולם צודק, בר קיימא ושליו. ההקדמה של אמנת כדור הארץ קובעת:

אנו עומדים ברגע קריטי בהיסטוריה של כדור הארץ, זמן בו האנושות חייבת לבחור את עתידה... עלינו להכיר בכך שבתוך מגוון מרהיב של תרבויות וצורות חיים אנו משפחה אנושית אחת וקהילה כדור הארץ אחת עם גורל משותף.

הרעיונות הוותיקים של רשת החיים ושל קהילת כדור הארץ, או קהילת החיים, תואמים לחלוטין תפיסה חדשה של חיים שהופיעה במדע במהלך 30 השנים האחרונות. בספר האחרון שלי The Systems View of Life, שנכתב בשיתוף עם פייר לואיג'י לואיסי, אני מציע סינתזה גדולה של הבנה מדעית חדשה זו של החיים.

תפיסת חיים חדשה

בחזית המדע העכשווי, היקום אינו נתפס עוד כמכונה המורכבת מאבני בניין יסודיות. גילינו שעולם החומר הוא רשת של דפוסי יחסים בלתי נפרדים; שהכוכב בכללותו הוא מערכת חיה המווסתת את עצמה. ההשקפה על גוף האדם כמכונה ועל הנפש כישות נפרדת מתחלפת בזו שרואה לא רק את המוח, אלא גם את מערכת החיסון, את רקמות הגוף ואפילו כל תא כמערכת חיה וקוגניטיבית. האבולוציה כבר לא נתפסת כמאבק תחרותי על הקיום, אלא כריקוד שיתופי שבו היצירתיות וההופעה המתמדת של חידוש הם הכוחות המניעים. ועם הדגש החדש על מורכבות, רשתות ודפוסי ארגון, מדע חדש של איכויות מתהווה אט אט.

אני קורא למדע החדש הזה 'השקפת המערכת של החיים' מכיוון שהוא כרוך בסוג חדש של חשיבה - חשיבה במונחים של מערכות יחסים, דפוסים והקשר. במדע, דרך חשיבה זו מכונה 'חשיבה מערכתית', או 'חשיבה מערכתית'. חשיבה במונחים של מערכות יחסים היא קריטית לאקולוגיה, מכיוון שאקולוגיה – שמקורה ביוונית oikos, שמשמעותה 'משק בית' – היא מדע היחסים בין בני הבית השונים של כדור הארץ.

להציג את תפיסת החיים של המערכת כהלכה ייקח קורס שלם. למעשה, אני מלמד עכשיו קורס כזה באינטרנט בסדרה של 12 הרצאות. אני קורא לזה 'קורס קפרה'. כאן אני יכול לתת לך רק כמה דגשים.

רשתות חיות

אחת התובנות החשובות ביותר של ההבנה המערכתית של החיים היא ההכרה שרשתות הן דפוס הארגון הבסיסי של כל מערכות החיים. מערכות אקולוגיות מובנות במונחים של מארג מזון (כלומר רשתות של אורגניזמים); אורגניזמים הם רשתות של תאים, איברים ומערכות איברים; ותאים הם רשתות של מולקולות. הרשת היא דפוס משותף לכל החיים. בכל מקום בו אנו רואים חיים, אנו רואים רשתות. ואכן, בלב השינוי של הפרדיגמה מהשקפת החיים המכניסטית למערכתית אנו מוצאים שינוי מהותי של מטפורה: מראיית העולם כמכונה להבנתו כרשת.

בחינה מדוקדקת יותר של רשתות חיות אלו הראתה כי המאפיין המרכזי שלהן הוא שהן יוצרות מעצמן. בתא, למשל, כל המבנים הביולוגיים - החלבונים, האנזימים, ה-DNA, קרום התא וכן הלאה - מיוצרים, מתוקנים ומתחדשים על ידי הרשת התאית. באופן דומה, ברמה של אורגניזם רב-תאי, תאי הגוף מתחדשים וממוחזרים ללא הרף על ידי הרשת המטבולית של האורגניזם. רשתות חיות יוצרות או מחדשות את עצמן ללא הרף על ידי שינוי או החלפת מרכיביהן. בדרך זו הם עוברים שינויים מבניים מתמשכים תוך שמירה על דפוסי הארגון דמויי האינטרנט שלהם. דו קיום זה של יציבות ושינוי הוא אכן אחד המאפיינים המרכזיים של החיים.

אפשר להבין את החיים בתחום החברתי גם במונחים של רשתות, אבל כאן אנחנו לא עוסקים בתהליכים כימיים: אנחנו עוסקים בתהליכי תקשורת. רשתות חברתיות, כידוע, הן רשתות של תקשורת. כמו רשתות ביולוגיות, הן יוצרות את עצמן, אבל מה שהן מייצרות הוא לרוב לא חומרי. כל תקשורת יוצרת מחשבות ומשמעות, שמובילות לתקשורת נוספת, וכך כל הרשת מייצרת את עצמה.

מוח ותודעה

אחת ההשלכות הפילוסופיות החשובות והרדיקליות ביותר של תפיסת החיים המערכתית היא תפיסה חדשה של טבע הנפש והתודעה, שמתגברת לבסוף על החלוקה הקרטזיאנית בין נפש וחומר שרודפת פילוסופים ומדענים במשך מאות שנים.

במאה ה-17 ביסס רנה דקארט את השקפתו על החלוקה היסודית בין שני מחוזות עצמאיים ונפרדים – זה של הנפש, שאותו כינה 'הדבר החושב' (res cogitans), וזו של החומר, 'הדבר המורחב' (res extensa).

בעקבות דקארט, מדענים ופילוסופים המשיכו לחשוב על הנפש כעל איזו ישות בלתי מוחשית ולא הצליחו לדמיין כיצד ה'דבר החושב' הזה קשור לגוף. ההתקדמות המכרעת של תפיסת החיים המערכתית הייתה לנטוש את התפיסה הקרטזיאנית של הנפש כ'דבר', ולהבין שנפש ותודעה אינם דברים, אלא תהליכים.

מושג חדש זה של תודעה פותח במהלך שנות ה-60 על ידי האנתרופולוג גרגורי בייטסון, שהשתמש במונח 'תהליך נפשי', ובאופן עצמאי על ידי הביולוג הומברטו מאטורנה. התובנה המרכזית שלהם היא ההזדהות של ההכרה, תהליך הידיעה, עם תהליך החיים. קוגניציה, לפי Maturana, היא הפעילות הכרוכה ביצירה עצמית והנצחה עצמית של רשתות חיות. במילים אחרות, קוגניציה היא עצם תהליך החיים. הפעילות המארגנת העצמית של מערכות חיות, בכל רמות החיים, היא פעילות נפשית. האינטראקציות של אורגניזם חי - צמח, בעל חיים או אדם - עם סביבתו הן אינטראקציות קוגניטיביות. כך החיים וההכרה קשורים זה לזה באופן בלתי נפרד. הנפש - או, ליתר דיוק, פעילות מנטלית - היא אימננטית בחומר בכל רמות החיים. לראשונה, יש לנו תיאוריה מדעית המאחדת מוח, חומר וחיים.

בעיות מערכתיות – פתרונות מערכתיים

אני רוצה להדגיש שהסינתזה שלי של תפיסת החיים המערכתית היא לא רק תיאוריה, אלא שיש לה יישומים מאוד קונקרטיים. בחלק האחרון של ספרנו, שכותרתו Sustaining the Web of Life, אנו דנים בחשיבות הקריטית של תפיסת החיים של המערכת להתמודדות עם הבעיות של המשבר הגלובלי הרב-גוני שלנו.

כיום, מתברר יותר ויותר שאף אחת מהבעיות הללו - אנרגיה, סביבה, שינויי אקלים, אי שוויון כלכלי, אלימות ומלחמה - אינה ניתנת להבנה בנפרד. הן בעיות מערכתיות, מה שאומר שכולן קשורות זו בזו ותלויות זו בזו. כפי שמנסח זאת האפיפיור פרנציסקוס באנציקליקה המדהימה שלו Laudato si', הבית המשותף שלנו הולך ונפל למצב חמור... [זה] ניכר באסונות טבע רחבי היקף, כמו גם במשברים חברתיים ואפילו פיננסיים, שכן אי אפשר לנתח או להסביר את הבעיות בעולם במנותק... אי אפשר להדגיש מספיק איך הכל קשור זה בזה .

בעיות מערכתיות אלו דורשות פתרונות מערכתיים תואמים - פתרונות שאינם פותרים כל בעיה בנפרד, אלא עוסקים בה בהקשר של בעיות קשורות אחרות. לפיכך, פתרונות מערכתיים נוטים לפתור מספר בעיות בו-זמנית, בעוד שלבעיות מערכתיות יש השלכות מזיקות בכמה תחומים שונים.

תן לי לקחת את החקלאות כדוגמה. אם נשנה מהחקלאות התעשייתית הכימית שלנו בקנה מידה גדול לחקלאות אורגנית, קהילתית ובת קיימא, זה יתרום משמעותית לפתרון שלוש מהבעיות הגדולות ביותר שלנו:

• זה יפחית מאוד את התלות שלנו באנרגיה, מכיוון שאנו משתמשים כעת בחמישית מהדלקים המאובנים שלנו לגידול ועיבוד מזון.

• המזון הבריא, הגדל באופן אורגני, ישפר מאוד את בריאות הציבור, מכיוון שמחלות כרוניות רבות - מחלות לב, שבץ, סוכרת וכדומה - קשורות לתזונה שלנו.

• חקלאות אורגנית תתרום באופן משמעותי להקלה על שינויי האקלים, מכיוון שאדמה אורגנית היא אדמה עשירה בפחמן, כלומר היא שואבת CO2 מהאטמוספירה ונועלת אותו בחומר אורגני.

זו רק דוגמה אחת לפתרון מערכתי. במהלך העשורים האחרונים, מכוני המחקר ומרכזי הלמידה של החברה האזרחית העולמית פיתחו והציעו מאות פתרונות מערכתיים כאלה בכל רחבי העולם. התחדשות הייתה בחזית התיעוד והדיון בפתרונות הללו ב-50 השנים האחרונות עם השילוב הייחודי של מדע, אמנות, פילוסופיה, רוחניות ואקטיביזם שהפך לסימן ההיכר שלה. יום נישואין שמח, התחדשות!

מאמר זה מבוסס על מאמר שהוכן לכנס One Earth, One Humanity, One Future ב-Worcester College, Oxford בספטמבר 2016.